חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

המשטרה משתמשת בתקיפה מינית כאמצעי דיכוי פוליטי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לכל האיגרות של נשיאת זולת, זהבה גלאון 

עוד בטרם הצלחנו להכניס מעט חמצן לריאות מהורדת אימת הטילים מאיראן וכבר הותר לפרסום מותם של שבעה חיילים צעירים במלחמת השולל הפוליטית בעזה. היעדר עיסקה לשחרור החטופים וההרג היומיומי של חיילים ושל עזתים  שמבקשים פת לחם בלתי נתפסים ובלתי מתקבלים על הדעת. ככה לא נראית חזרה לשגרה, כי אין שום דבר שגרתי ונורמלי במלחמה חסרת תכלית ותוחלת שאינה נגמרת. אבל עבור הקואליציה, הלחימה ותירוצים ביטחוניים הם נשק בלתי קונבנציונלי נגדנואזרחי המדינהבו הם משתמשים כדי לפורר ולנגוס בעוד ועוד זכויות יסוד דמוקרטיות.

בחסות המלחמה ומצב החירום, משטרת ישראל התפרעה ופרקה כל עול ביחסה למפגינים. הפגנות מעוטות משתתפים או הפגנות יחיד פוזרו, לעיתים משתתפיהן נעצרו, בטענת מופרכת  ל״התקהלות אסורה״, שוטרים מינו את עצמם לצנזורים מטעם לגבי אילו מסרים מותר לכתוב על שלטים אבל חמור ומזעזע מכל: מפגינות הותקפו מיניתאין דרך אחרת לתאר זאתבאמצעות חיפוש בעירום שמטרתו לא רק להשפיל אותן אלא גם לגרום לכל אישה לחשוב פעמיים לפני שתפגין נגד הממשלה (להפוך ללינק להארץ).

אי אפשר לעבור לסדר היום על השימוש באלימות מגדרית כאמצעי דיכוי פוליטי. זה מאפיין של הגרועים שבמשטרים שחברי קואליציית נתניהו החליטו לייבא לכאן. בשביל מה להילחם במשטר האיראני אם רק כדי לייצר אחד כאן? לכן פנינו במכתב בהול למפכ״ל המשטרה וליועץ המשפטי שלה בו דרשנו להורות לכל השוטרים לחדול מייד מהפעולות הלא חוקיות הללו. ונמשיך להיאבק בדיכוי המחאה בכל הזירות הציבוריות האפשריות, בכנסת, בבתי המשפט וברחוב. אני יודעת שלניסיון של נתניהו ובן גביר להפוך את משטרת ישראל למשמר המהפיכה המשטרית יש התנגדות ציבורית עצומה ואני מתחייבת בפני כל אחד ואחת מכם, דיכוי המחאה לא יעבור. הצטרפו אלינו במאבק הזה וננצח בו.

שלכם ושלכן,

נשיאת זולת

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן