השרים שלמה קרעי ואיתמר בן גביר, ביוזמתם המשותפת, קידמו מאז המלחמה עם איראן שורת הנחיות אשר מחייבות גופי תקשורת זרים בקבלת אישור מוקדם מהצנזורה הצבאית – גם כאשר אין הצדקה ביטחונית לכך. הנחיות אלו אינן נשענות על עבודת מטה מקצועית מטעם המל"ל או הצנזורה, אלא נגזרות מסדר יום אידיאולוגי מוצהר של צנזורה מוסדית ומדרון מסוכן לעבר סתימת פיות.
בעתות חירום, ובפרט לנוכח העימות הביטחוני המתמשך מול איראן, מתעצמת חשיבותה של תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית. דווקא כשהציבור מצוי במתח גובר ואי ודאות מתחזק הצורך בשקיפות, בביקורת תקשורתית ובגישה למגוון קולות ודעות.
חופש העיתונות, פלורליזם תקשורתי וזכות הציבור לדעת אינם עקרונות תיאורטיים, אלא עמודי תווך לחוסן האזרחי וללכידות הלאומית.
הניסיון לצנזר תקשורת ממוסדת בעידן שבו כל אדם מחזיק בטלפון חכם עם מצלמה וחיבור לרשתות החברתיות הוא לא רק אנטי–דמוקרטי, אלא גם חסר תוחלת.
חיזוק הביטחון הלאומי לא מחייב פגיעה בזכויות אזרח, אלא להפך – יש לשמר את ערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. חופש הביטוי והגנה מוסדית על חופש העיתונות חיוניים לשמירה על אמון הציבור ברשויות גם בעתות חירום.
