נייר עמדה זה עוסק ב״הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין–לאומי בהאג (ICC), התשפ”ד-2024״. ההצעה מציגה את עצמה כהגנה על בכירים ישראלים מפני חקירות והעמדה לדין בבית הדין הבין–לאומי. אולם, מאחורי הכותרת, מדובר במהלך אנטי–דמוקרטי שנועד להשתיק מידע ולמנוע ביקורת ציבורית על פעולות הממשלה וצה”ל.
הצעת החוק קובעת עונשי מאסר כבדים לכל אדם שיעביר מידע לבית הדין בהאג, לרבות עיתונאים, חוקרים, פעילי זכויות אדם, ואפילו חיילים. בכך, החוק יוצר מערכת צנזורה קיצונית ומגביל את חופש הביטוי, חופש העיתונות והחופש האקדמי.
החוק בנוי מחמישה פרקים שיוצרים יחד מנגנון חסר תקדים להשתקה ושליטה במידע:
- הגדרה רחבה של “מסירת מידע” – החוק יחול לא רק על שיתוף פעולה ישיר עם ה-ICC, אלא גם על פרסומים עיתונאיים, מחקרים אקדמיים ותחקירים תקשורתיים.
- איסור מוחלט על שיתוף פעולה עם בית הדין בהאג – רשויות המדינה (כנסת, צבא, משטרה) לא יורשו להעביר מידע או לסייע בכל דרך לחקירות בינלאומיות.
- עונשי מאסר כבדים – עיתונאים, חוקרים, חיילים או כל אזרח שיפרסם מידע שעשוי להגיע לבית הדין עלול להישלח למאסר של עד חמש שנים, ובמקרה של מידע “סודי” – מאסר עולם.
- סמכויות נרחבות ל”גורם המוסמך” – דמות בכירה שתמונה על ידי שר המשפטים תקבע מהו מידע “אסור” לפרסום, לפי קריטריונים מעורפלים כמו “תקנת הציבור”.
- תיקוני חקיקה משלימים משלבים את הסעיפים הללו במרקם המשפטי הקיים והופכים את השליטה הממשלתית על המידע למדיניות השזורה בחקיקה הישראלית
השלכות החוק ופגיעות מיידיות:
- פגיעה אנושה בחופש העיתונות ובשיח הציבורי – עיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם עלולים למצוא את עצמם תחת איום פלילי רק משום שחשפו מידע הנוגע לפעולות הממשלה או מערכת הביטחון. החוק יוצר אפקט מצנן חמור, שירתיע כלי תקשורת ועיתונאים מלעסוק בנושאים רגישים
- הפיכת המדינה לשקופה פחות ושלטונית יותר – הצעת החוק מעניקה סמכויות נרחבות לממשלה למנוע פרסום מידע, מה שעלול לשמש ככלי פוליטי להשתקת ביקורת ולמניעת חשיפות של שחיתות שלטונית, הפרות זכויות אדם או פעילות בלתי חוקית של רשויות המדינה.
- פגיעה חמורה במעמדה הבינלאומי של ישראל – במקום להוכיח שהמערכת המשפטית הישראלית מסוגלת לחקור ולמצות את הדין בעצמה, ישראל עלולה להיתפס כמדינה שמסתירה מידע. הדבר עלול להוביל להגברת ההתערבות המשפטית הבינלאומית ולהעמדת חיילים וקצינים ישראלים לדין מחוץ למדינה.
- הגבלת היכולת לבקר ולחקור הפרות זכויות אדם – אם יתקבל החוק, ארגוני זכויות אדם ואנשי תקשורת לא יוכלו לדווח על חשדות לעבירות חמורות מבלי להסתכן במאסר. בכך, החוק לא רק מגביל את חופש הביטוי אלא גם מונע ביקורת פנימית על הממשלה והצבא.
.
לסיכום, הצעת החוק אינה מגנה על ישראל – אלא מסכנת אותה. היא פוגעת בזכויות דמוקרטיות בסיסיות, מציבה איום חמור על חופש המידע ומחזקת את השליטה של הממשלה על זרימת המידע. במקום לשמור על ביטחון המדינה, היא יוצרת מדינה שבה פרסום מידע הופך לפשע. מכון זולת קורא להתנגד להצעת החוק ולשמור על חופש הביטוי והעיתונות – עקרונות יסוד בדמוקרטיה הישראלית.
