חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

תחבורה ציבורית כחסם מרכזי להשתתפות נשים ערביות בשוק התעסוקה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

 נייר מדיניות זה עוסק באופן שבו העדר תחבורה ציבורית, מהווה חסם מרכזי להשתתפות נשים ערביות בשוק התעסוקה – חסם שמגביל את היכולת של החברה הערבית כולה למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלה.

הנייר מראה כיצד הניסיונות לשפר את סוגיית התחבורה הציבורית ביישובים הערביים נתקלים בלא מעט אתגרים, בהם חולשת הרשויות המקומיות הערביות, בעיית תשתיות וכן איזמינותן של קרקעות ציבוריות ביישובים הערביים. סוגייה זו מהווה אתגר גם בפני הקצאת שטחי תעשייה ותעסוקה בישובים הערבים (רק כ-2.4% מסך כל שטחי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים הערביים). המחסור באזורי תעשייה ומסחר הוא גורם ישיר למצב הכלכלי הקשה של רוב הרשויות הערביות ולהיעדר תעסוקה זמינה לתושבים, והשילוב בין המחסור החמור בשטחי מסחר ותעשייה והיעדר תשתיות תחבורה מותאמות, מנתק את התושבים המתגוררים ביישובים הערבים ממוקדי תעסוקה חשובים.

במציאות שבה יישובי החברה הערבית מתמודדים עם פערי תשתיות בהיקף של מיליארדי שקלים, בעוד שהצרכים רק הולכים ומתרחבים בין החלטת ממשלה אחת לשנייה, הסתמכות על הקצאות תקציביות זמניות במסגרת תוכניות חומש אינה מספקת. תוכניות אלו תלויות ברצונן הטוב של ממשלות מתחלפות, המונעות לעיתים משיקולים פוליטיים או לחצים בינלאומיים, כמו הרצון לשפר את דירוג ישראל במדדים של הOECD. לפיכך נדרש עיגון מחייב בחוק, אשר יבטיח מחויבות ארוכת טווח להקצאת משאבים ולצמצום הפערים המבניים באופן שאינו נתון לשינויי מדיניות תכופים.

מכון זולת ניסח שתי הצעות חוק שנועדו להביא לשיפור התחבורה הציבורית ביישובים הערביים:

  • תיקון לתקנות התעבורה באופן שיחייב את משרד התחבורה לשקול בעת אישור ותקצוב תשתיות ושירותי תחבורה ציבורית, שיקולים הנוגעים למדיניות שוויונית ולקידום השוויון בתחבורה ציבורית, והוספת קריטריון נוסף בתקנות, אשר יאפשר לרשות לבטל בכל עת רשיון למתן שירותי אוטובוסים ככל שהשירות שניתן אינו מקדם את השוויון באיכות שירותי התחבורה הציבורית הביןעירונית ובתוך היישובים, זמינותם ונגישותם.

  • קביעת חובת מינוי מועצה לקידום השוויון בתחבורה הציבורית בפקודת התעבורה. המועצה תורכב מנציגי ציבור, נציגי המשרדים הממשלתיים הרלווטיים, נציג מרכז השלטון המקומי, נציג הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ונציג של ארגון המועצות האזוריות. המועצה תפעל כיועצת לשר התחבורה בענייני קידום השוויון בתחבורה הציבורית, תוך התמקדות באיכות השירותים, זמינותם ונגישותם, במיוחד בהיבטים של חופש תנועה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, כלכליים ומגדריים. בנוסף המועצה תהיה גוף שיתופי וייעוצי, אשר יאפשר הגשת חוות דעת מארגוני חברה אזרחית לבחינת התאמת שירותי התחבורה הציבורית לצרכי אוכלוסיות שונות כגון נשים, מיעוטים, קשישים ובעלי מוגבלויות. כמו כן, היא תתייעץ עם תושבים, רשויות מקומיות וגורמים נוספים ותספק המלצות לקידום השוויון בתחבורה הציבורית ברמה המקומית והאזורית. כמו כן מוצע כי השר הממונה יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת דוח שנתי שיציג את הצעדים שננקטו לקידום השוויון בתחבורה הציבורית.

הצעות החוק הללו נועדו להבטיח שהנושא של תחבורה ציבורית ביישובים הערביים יישאר חלק מסדר היום הקבוע של הממשלה ומשרד התחבורה, ולא יישכח או יידחק הצידה בהתאם לשיקולים פוליטיים. מטרת העל היא קידום הקצאה שוויונית של משאבים, כך שהזכות לשוויון תיושם באופן עקבי ומבוסס.

נייר מדיניות זה מבוסס על דוח מקיף שכתבה עו"ד שירין בטשון בנושא חסמים מרכזיים בתעסוקת נשים ערביות בישראל, עבור מכון זולת. לקריאת הדוח המלא

לקריאה נוספת:

>> עו”ד שירין בטשון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת: “בעיית השורש בתעסוקת נשים ערביות היא בחסמים מבניים ופוליטים, ובעיקר תחבורה ציבורית והעדר מסגרות לילדים”

>> כנס זולת: חסמים בתעסוקת נשים ערביות 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן