שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל נמצא במגמת עלייה מתמדת בעשורים האחרונים, אולם הוא עדיין נמוך ביחס לנשים יהודיות ולגברים ערבים. רבות מהן מועסקות במקצועות בעלי שכר נמוך, כגון רווחה, חינוך, בריאות, סיעוד ומשק בית, ולעיתים קרובות בתנאי העסקה פוגעניים, כולל משרות חלקיות, חוסר יציבות תעסוקתית והיעדר אכיפה מספקת של זכויותיהן.
נייר מדיניות זה סוקר את החסמים העומדים בפני נשים ערביות המונעים את כניסתן והשתלבותן בשוק התעסוקה בישראל:
חסמים מבניים ופוליטיים – אינספור מחקרים מצביעים על כך שהחברה הערבית סובלת מאפליה מבנית ומוסדית המתבטאת במערכת החינוך, ריחוק גיאוגרפי מממרכזי תעסוקה ורמה נמוכה של תשתיות תומכות תעסוקה. אחד הביטויים המרכזיים של האפליה הממוסדת ארוכת השנים כלפי החברה הערבית הוא הדרה מכוונת או שילוב סלקטיבי בשוק העבודה, אשר הביא להשארתם של היישובים הערביים במצב מתמשך של תת–פיתוח כלכלי וחברתי.
היעדר תחבורה ציבורית נאותה – קיימת תמימות דעים בספרות האקדמית והמקצועית, במחקרים ממשלתיים ולא ממשלתיים ואף בדוחות מבקר המדינה, אודות היעדר תחבורה ציבורית נאותה ביישובים הערביים כחסם מרכזי להשתתפות נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית בכלל.
היעדר מסגרות טיפול בפעוטות – חסם מרכזי נוסף העומד בפני השתלבותן של הנשים הערביות בשוק העבודה בישראל בצורה ראויה הוא היעדר מסגרות טיפול בילדים בני 3 ומטה. גם כאן קיימת תמימות דעים בספרות האקדמית והמקצועית על אודות הצורך בהסרתו של חסם זה והגדלת מכסת מסגרות הטיפול בילדים ובפעוטות ככלי תומך תעסוקה עבור נשים ערביות.
מכון זולת ניסח שלוש הצעת חוק שנועדו להביא לעלייה באחוז השתתפותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה הישראלי, שתיים מהן נוגעות לתחבורה הציבורית ביישובים הערביים, והצעת חוק נוספת שעניינה מעונות היום ביישובים אלה. .
- תיקון תקנות התעבורה באופן שיחייב את משרד התחבורה לשקול בעת אישור ותקצוב תשתיות ושירותי תחבורה ציבורית, שיקולים הנוגעים למדיניות שוויונית ולקידום השוויון בתחבורה ציבורית, והוספת קריטריון נוסף בתקנות, אשר יאפשר לרשות לבטל בכל עת רשיון למתן שירותי אוטובוסים ככל שהשירות שניתן אינו מקדם את השוויון באיכות שירותי התחבורה הציבורית הבין–עירונית ובתוך היישובים, זמינותם ונגישותם.
- קביעת חובת מינוי מועצה לקידום השוויון בתחבורה הציבורית בפקודת התעבורה. המועצה תורכב מנציגי ציבור, נציגי המשרדים הממשלתיים הרלווטיים, נציג מרכז השלטון המקומי, נציג הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ונציג של ארגון המועצות האזוריות. המועצה תפעל כיועצת לשר התחבורה בענייני קידום השוויון בתחבורה הציבורית, תוך התמקדות באיכות השירותים, זמינותם ונגישותם, במיוחד בהיבטים של חופש תנועה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, כלכליים ומגדריים. בנוסף המועצה תהיה גוף שיתופי וייעוצי, אשר יאפשר הגשת חוות דעת מארגוני חברה אזרחית לבחינת התאמת שירותי התחבורה הציבורית לצרכי אוכלוסיות שונות כגון נשים, מיעוטים, קשישים ובעלי מוגבלויות. כמו כן, היא תתייעץ עם תושבים, רשויות מקומיות וגורמים נוספים ותספק המלצות לקידום השוויון בתחבורה הציבורית ברמה המקומית והאזורית. כמו כן מוצע כי השר הממונה יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת דוח שנתי שיציג את הצעדים שננקטו לקידום השוויון בתחבורה.הציבורית.
- תיקון חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות באופן שיחייב את השר האחראי להגיש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולות שנעשו לרישוי ולפיקוח ובכל הנוגע לסבסוד ואיכות מעונות יום לפעוטות, זמינותם ונגישותם. מנגנון זה של דיווח יאפשר פיקוח טוב יותר על יישום השוויוניות בתוך היישובים ובין היישובים בכל הנוגע למעונות יום, ובכך ישפר את אופן מימוש זכויות הנשים הערביות במדינת ישראל.
.
נייר מדיניות זה מבוסס על דוח מקיף שכתבה עו"ד שירין בטשון בנושא חסמים מרכזיים בתעסוקת נשים ערביות בישראל, עבור מכון זולת. לקריאת הדוח המלא.
לקריאה נוספת:
