חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מינוי נאמן פוליטי לתפקיד ראש השב״כ: סכנה לדיכוי פנימי בנוסח דיקטטורי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

למינוי פוליטי ואישי של ראש השבכ על ידי ראש הממשלה יש סכנות פוטנציאליות רבות. בנייר מדיניות זה, מכון זולת מזהיר מהשלכות רחבות טווח של ניהול לא ממלכתי של שירות הביטחון הכללי ומציע הצעת חוק למינוי ראש השב"כ באמצעות ועדת איתור, במטרה למנוע מינוי פוליטי ולהגביר את אמון הציבור.

אף שמאז קום המדינה ראש השב"כ מונה בהמלצת ראש הממשלה, כיום בנימין נתניהו נמצא בניגוד עניינים חריף, שכן המינוי עלול להשליך עליו באופן אישי. מינוי נאמן של ראש הממשלה נתניהו לתפקיד ראש השב"כ עלול להפוך את הארגון לזרוע אכיפת חוק פרטית שלו – ולהוביל לדיכוי פנימי חסר מעצורים, כפי שקורה בדיקטטורות ברחבי העולם.

נייר המדיניות של זולת מפרט את הסכנות שבמינוי פוליטי לתפקיד ראש השב"כ ומונה את הסיבות לכך שיש צורך למנות את ראש השב"כ בהליך של ועדת איתור, להלן כמה מהן:

מעמדו של ראש הממשלה בחוק השבכ:
חוק שירות הביטחון הכללי מכפיף את השב"כ ופעילותו לראש הממשלה ומעניק לראש הממשלה סמכויות נרחבות לא רק במינוי ראש השבכ אלא גם באישור הנחיות פנימיות של פעולת השב"כ או אישורים ספציפיים לפעולות כמו חיפוש סמוי למטרות מודיעין וביצוע האזנות סתר.

סמכויותיו הנרחבות של השבכ בחוק:
על פי חוק השב"כ, פעילותו עוסקת לא רק בשמירה על ביטחון המדינה מפני טרור, אלא גם שמירה עלסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיומפני איומי "חתרנות". פרשנות רחבה של סמכויות אלה עלולה לשמש לדיכוי אופוזיציה והגבלת חירויות אזרחיות.

החובה המוגדרת בחוק השב"כ שיפעל בממלכתיות:
לנוכח עמימות ההוראות בחוק השב"כ, החובה המוטלת עליו לפעול בממלכתיות ובמנותק מאינטרסים מפלגתייםפוליטיים תלויה בעיקר בהתנהלות האישית של ראש השב"כ וראש הממשלה.

פיקוח מוגבל:
הסודיות המוטלת על השבכ מצמצמת את הפיקוח השיפוטי, הציבורי והתקשורתי על פעילותו, ומאפשרת פגיעות בזכויות אדם ללא בקרה אפקטיבית.

מכון זולת ממליץ על תיקון חוק השבכ כך שמינוי ראש הארגון יבוצע על ידי ועדת איתור מקצועיתציבורית שתמסור את המלצתה לממשלה. הרכב הוועדה יכלול שישה חברים: שופט בדימוס שימונה בהסכמה, נציגי ציבור מומחים ונציגים מקצועיים מהשבכ ומהייעוץ המשפטי לממשלה.

כך, יובטח מינוי ממלכתי ולא פוליטי; יתחזק אמון הציבור בשבכ; ויימנע ניצול לרעה של סמכויותיו הביטחוניות. המלצה זו נועדה למנוע מצב שבו שירות הביטחון הכללי הופך לכלי פוליטי של ראש הממשלה, ולשמור על תפקודו האובייקטיבי למען ביטחון המדינה והדמוקרטיה הישראלית.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן