>> לקריאת נייר העמדה המלא על הצעת החוק הפרטית של ח״כ קלנר – הוראת שעה (מרץ 2024)
>> לקריאת נייר העמדה המלא על תזכיר חוק הפצת השידורים – סגירת מערך "עידן פלוס" (יולי 2024)
>> לקריאת נייר העמדה המלא על תזכיר החוק להארכת הוראת השעה (ינואר 2025)
כחלק מניסיונות הקואליציה לפגוע בעצמאותה של התקשורת החופשית, השר קרעי, יחד עם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, מקדמים חקיקה שעניינה שינויים במערך הפצת השידורים "עידן פלוס" תוך הענקת הטבות משמעותיות לערוצים המסחריים, ובפרט לערוץ 14, על חשבון התאגיד. ההשתלשלות מתחילה בהחלטה לא חוקית של קרעי, ממשיכה בהצעת החוק הפרטית שמבוססת על אינטרסים פרסונליים, ומסתיימת בהצעות החוק הממשלתיות שמנסות לקבע את אותם הסדרים אנטי-דמוקרטיים, כמפורט להלן:
שלב ראשון: החלטה לא חוקית של שר התקשורת (אוקטובר 23)
עם פרוץ המלחמה, שר התקשורת קרעי אפשר לערוץ 14 להפיץ את שידוריו במערך "עידן פלוס" ללא תשלום, בנימוק ביטחוני שלא זכה לכל אישוש מקצועי. באופן זה פעל השר בניגוד למצב החוקי, לפיו כלל הערוצים המסחריים המפיצים את שידוריהם על גבי המערך מחויבים בתשלום דמי הפצה.
שלב שני: הצעת החוק הפרטית של קלנר – הוראת השעה (פורסמה במרץ 24, נחקקה באוגוסט 24)
הצעת החוק הפרטית של קלנר ביקשה להעניק פטור רטרואקטיבי לערוצים זעירים מתשלום דמי הפצה, תוך התאמת ההסדר לצרכיו של ערוץ 14. נוסח ההצעה שונה במהלך הדיונים על מנת להימנע מהאשמות על חקיקה פרסונלית, כך שההטבה הורחבה גם לערוצים מסחריים ותיקים, שעד ככה שילמו על הפצתם על גבי המערך. בהוראת השעה נקבע כי התאגיד הוא שיישא בתשלום במקומם, וזאת עד לסיום הוראת השעה ביום 31.1.25.
שלב שלישי: תזכיר חוק סגירת מערך "עידן פלוס" (פורסם ביולי 24)
ב-3 ליולי 2024 פורסם תזכיר חוק הפצת שידורים הטומן בחובו רפורמה משמעותית לגבי האופן שבו יתופעל מערך "עידן פלוס", עד לסגירתו והחלפתו בשימוש ביישומון. התזכיר נועד לקבע בחקיקה את ההטבות הכלכליות שניתנו לערוצים מסחריים במסגרת הוראת השעה, והכל על חשבון הציבור, וללא חשיבה לעומק על מנגנונים חלופיים שיספקו הנגשה לאוכלוסיות קצה, ובפרט לקבוצת הגיל השלישי.
שלב רביעי: תזכיר להארכת הוראת השעה (פורסם בדצמבר 24)
ב-31.12.24 פורסם תזכיר החוק הממשלתי המבקש להאריך בחודשיים נוספים את הוראת השעה שעברה בחקיקה הפרטית. בדיונים על הצעת החוק הפרטית, עליה כאמור נסמך התזכיר הנוכחי, משרד המשפטים הביע התנגדות בטענה שיש לקדם את הנושא בחקיקה המבוססת על תשתית מקצועית ועבודת מטה מעמיקה, ולא על הוראת שעה זמנית. על אף ההתנגדות, הצעת החוק עברה, וכעת שר התקשורת קרעי מנסה לבסס עליה חקיקה ממשלתית, מהלך שפוגע בהליכי מנהל תקינים ומערער את עקרונות התכנון והמקצועיות.
התנהלות זו והשתלשלות האירועים, כפי שפורטו לעיל, משקפות העדפה מובהקת של שיקולים פוליטיים ואינטרסים צרים על פני שיקולים מקצועיים ומהותיים. תהליך זה לא רק מחליש את אמון הציבור במוסדות השלטון, אלא גם מעודד חקיקה פזיזה וחסרת ביסוס, המעמיקה את תחושת חוסר השקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה. מעבר לכל, השתלשלות זו חושפת את מטרתו העיקרית של שר התקשורת קרעי – החלשת התקשורת החופשית בישראל, פגיעה בעצמאותה, והפיכת שוק התקשורת לכלי בשליטת גורמי השלטון.
