חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חוק ״עידן פלוס״: הטבות כלכליות לערוצים מסחריים על חשבון הציבור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא על הצעת החוק הפרטית של ח״כ קלנרהוראת שעה (מרץ 2024)

>> לקריאת נייר העמדה המלא על תזכיר חוק הפצת השידוריםסגירת מערך "עידן פלוס" (יולי 2024)

>> לקריאת נייר העמדה המלא על תזכיר החוק להארכת הוראת השעה (ינואר 2025)

 

כחלק מניסיונות הקואליציה לפגוע בעצמאותה של התקשורת החופשית, השר קרעי, יחד עם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, מקדמים חקיקה שעניינה שינויים במערך הפצת השידורים "עידן פלוס" תוך הענקת הטבות משמעותיות לערוצים המסחריים, ובפרט לערוץ 14, על חשבון התאגיד. ההשתלשלות מתחילה בהחלטה לא חוקית של קרעי, ממשיכה בהצעת החוק הפרטית שמבוססת על אינטרסים פרסונליים, ומסתיימת בהצעות החוק הממשלתיות שמנסות לקבע את אותם הסדרים אנטי-דמוקרטיים, כמפורט להלן:

שלב ראשון: החלטה לא חוקית של שר התקשורת (אוקטובר 23)
עם פרוץ המלחמה, שר התקשורת קרעי אפשר לערוץ 14 להפיץ את שידוריו במערך "עידן פלוס" ללא תשלום, בנימוק ביטחוני שלא זכה לכל אישוש מקצועי. באופן זה פעל השר בניגוד למצב החוקי, לפיו כלל הערוצים המסחריים המפיצים את שידוריהם על גבי המערך מחויבים בתשלום דמי הפצה.

שלב שני: הצעת החוק הפרטית של קלנר – הוראת השעה (פורסמה במרץ 24, נחקקה באוגוסט 24)
הצעת החוק הפרטית של קלנר ביקשה להעניק פטור רטרואקטיבי לערוצים זעירים מתשלום דמי הפצה, תוך התאמת ההסדר לצרכיו של ערוץ 14. נוסח ההצעה שונה במהלך הדיונים על מנת להימנע מהאשמות על חקיקה פרסונלית, כך שההטבה הורחבה גם לערוצים מסחריים ותיקים, שעד ככה שילמו על הפצתם על גבי המערך. בהוראת השעה נקבע כי התאגיד הוא שיישא בתשלום במקומם, וזאת עד לסיום הוראת השעה ביום 31.1.25.

שלב שלישי: תזכיר חוק סגירת מערך "עידן פלוס" (פורסם ביולי 24)
ב-3 ליולי 2024 פורסם תזכיר חוק הפצת שידורים הטומן בחובו רפורמה משמעותית לגבי האופן שבו יתופעל מערך "עידן פלוס", עד לסגירתו והחלפתו בשימוש ביישומון. התזכיר נועד לקבע בחקיקה את ההטבות הכלכליות שניתנו לערוצים מסחריים במסגרת הוראת השעה, והכל על חשבון הציבור, וללא חשיבה לעומק על מנגנונים חלופיים שיספקו הנגשה לאוכלוסיות קצה, ובפרט לקבוצת הגיל השלישי.

שלב רביעי: תזכיר להארכת הוראת השעה (פורסם בדצמבר 24)
ב-31.12.24 פורסם תזכיר החוק הממשלתי המבקש להאריך בחודשיים נוספים את הוראת השעה שעברה בחקיקה הפרטית. בדיונים על הצעת החוק הפרטית, עליה כאמור נסמך התזכיר הנוכחי, משרד המשפטים הביע התנגדות בטענה שיש לקדם את הנושא בחקיקה המבוססת על תשתית מקצועית ועבודת מטה מעמיקה, ולא על הוראת שעה זמנית. על אף ההתנגדות, הצעת החוק עברה, וכעת שר התקשורת קרעי מנסה לבסס עליה חקיקה ממשלתית, מהלך שפוגע בהליכי מנהל תקינים ומערער את עקרונות התכנון והמקצועיות.

התנהלות זו והשתלשלות האירועים, כפי שפורטו לעיל, משקפות העדפה מובהקת של שיקולים פוליטיים ואינטרסים צרים על פני שיקולים מקצועיים ומהותיים. תהליך זה לא רק מחליש את אמון הציבור במוסדות השלטון, אלא גם מעודד חקיקה פזיזה וחסרת ביסוס, המעמיקה את תחושת חוסר השקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות במדינה. מעבר לכל, השתלשלות זו חושפת את מטרתו העיקרית של שר התקשורת קרעי – החלשת התקשורת החופשית בישראל, פגיעה בעצמאותה, והפיכת שוק התקשורת לכלי בשליטת גורמי השלטון.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן