חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

איך נציל את התקשורת החופשית? וובינר בשיתוף ״מחזקים״

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-7 בינואר 2025, מכון זולת ו״מחזקים״ פתחו את השנה בוובינר בנושא: ״איך נציל את התקשורת החופשית?״. את הוובינר הנחה מנכ״ל מחזקים ערן ניסן והשתתפו בו העיתונאי אסף ליברמן ומנכ״לית זולת, עינת עובדיה.

אסף ליברמן התייחס להצעת חוק הפרטת התאגיד: ״לדעתי, השר קרעי בכלל לא מכיר את השידורים של התאגיד. ח״כ טלי גוטליב עמדה במליאה וצעקה וזלזלה ב׳בלי סודות׳ – אבל זאת תכנית שלא משדרים כבר שנים. הייתי מצפה מחברת כנסת שמגישה הצעה לסגור את התאגיד,ֿ לפחות לדעת מה משודר בו. אני לא חושב שגם קרעי יודע מה משודר ברדיו או בטלוויזיה – ולכן אני לא חושב שהגיוון באמת מפריע לו. אני לא מזלזל בטענה של חוסר איזון בשידורים. התאגיד צריך להיות בית לשמאל, ימין, תומכי ומתנגדי קואליציה, כל העדות וכל הצבעים – ואני רוצה שקרעי ירגיש בנוח כשהוא מאזין לתאגיד. אם הוא היה שומע, הוא היה מאזין לראיונות הגונים עם חברי הקואליציה. לשר יש כלים לטפל בבעיות שמפריעות לו, גם בלי לסגור את הערוץ. זו מחובתו, אז שיעשה את עבודתו.״

עינת עובדיה, סיפרה על הבג״ץ שהגיש מכון זולת בנושא ועדת האיתור של התאגיד: ״השר קרעי בחר לא להאריך את הכונה של שני חברי דירקטוריון למרות פסיקת בג״ץ, אחרי שהשופט דרורי התפטר בעקבות עתירת בג״ץ שהגשנו. קרעי הוציא הודעה חריפה ביותר שבה הודיע שהוא לא מתכוון לקיים את פסיקת בג״ץ. ההודעה הזו גם חשפה שמטרתו היא למסחר את התאגיד.

יש חשיבות אדירה לשידור הציבורי. המהפכה בתקשורת היא חלק מהמהפכה המשטרית, מהלך לריסוק כל המוסדות שמבקרים את הממשלה. התקשורת היא ׳הרשות הרביעית׳, שמעבירה ביקורת על נבחרי הציבור. מדינה דמוקרטית לא יכולה להתקיים בלי שיש לאזרחים שלה נגישות למידע ולאמת השר קרעי הוא פרוקסי של רה״מ נתניהו, ששם לו למטרה לפני יותר מעשור לשלוט בתקשורת ולהפוך אותה לפחות ׳לעומתית׳. שידור ציבורי אי אפשר להפריט. המטרה היא להטביע את הציבור בשטף של תעמולה. זה כבר משפיע עלינו. אבל זה עוד יותר ישפיע על הדורות שאחרינו. הילדים שלנו לא יכירו תקשורת אחרת – רק תקשורת תעמולה. לא תהיה להם יכולת לפתח חשיבה ביקורתית״.

.

צפו בוובינר המלא:

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן