נייר עמדה זה עוסק בהצעת החוק שמוביל חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמבקשת לשנות את חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) התש”ך-1979. מטרת ההצעה היא להגביל את השימוש במעצרים מינהליים כאשר מדובר באזרחים ישראלים – אך בצורה מפלה, כך שהיא תחול כמעט אך ורק על פלסטינים. הצעת החוק מציעה להחריג יהודים מתושבי השטחים מהאפשרות של מעצר מינהלי, בעוד שלפלסטינים תימשך אפשרות זו.
הצעת החוק מנציחה מדיניות של הפרדה גזעית (אפרטהייד) בכך שהיא מאפשרת להמשיך להשתמש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים, בעוד שמתנחלים יהודים יהיו חסינים כמעט לחלוטין. דבר זה נתמך גם על ידי הצהרות פומביות של שר הביטחון, ישראל כ״ץ, שהודיע על הפסקת מעצרים מינהליים כלפי יהודים בלבד.
ההצעה עלולה להגביר את השימוש במעצרים מינהליים נגד פלסטינים, וליצור מציאות משפטית שבה פלסטינים עלולים להיחשף לאמצעי הדרקוני הזה באופן שיטתי, בעוד שיהודים יהיו מוגנים לחלוטין. מכון זולת מזהיר מפני ההשלכות של נורמליזציה של כלי זה ככלי לדיכוי פוליטי, במיוחד נגד קבוצות שמביעות התנגדות למשטר.
עמדתנו היא שיש לבטל כליל את השימוש במעצרים מינהליים, בין אם בישראל ובין אם בשטחים הכבושים. מעצר מינהלי הוא כלי לא-דמוקרטי שמפר זכויות אדם בסיסיות, פוגע בזכות להליך הוגן ובזכות לחירות. מכון זולת מציע להתמקד בהליכים פליליים רגילים בלבד, במקום השימוש במעצרים המינהליים.
גם במציאות שבה קיימים איומים ביטחוניים כדבר שבשגרה, לא ניתן לקבל כל חוק המתיר שימוש במעצר מינהלי בישראל, לא באופן כללי ולא כלפי קבוצות מוגדרות, וגם לא אם הדבר יוגדר כאמצעי חירום קיצוני, שכן השימוש בסמכויות החירום שמתיר החוק בישראל נורמל לחלוטין באמתלות ביטחון ומאושר דרך קבע בכנסת ובבתי המשפט.
לפיכך, מכון זולת קורא לביטול מוחלט של השימוש במעצרים מינהליים – כדי להגן על הדמוקרטיה בישראל ועל זכויות האדם של כל התושבים, ללא הבדל.
