חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הרחבת חוק משאל עם: צעד נוסף לעבר מדיניות אפרטהייד

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

נייר מדיניות זה נכתב לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת ב-25.12.24, שיזמה שדולת ארץ ישראל. מטרת הדיון היא תיקון חוק יסוד: משאל עם, כך שיחול גם על שטחים בגדה המערבית. מדובר ביוזמה של חברי כנסת ממפלגות הציונות הדתית, הליכוד, עוצמה יהודית, ש”ס, תקווה חדשה וישראל ביתנו.

חוק יסוד: משאל עם, שנחקק ב-2014, קובע כי כל ויתור על שטח בריבונות ישראל מחייב אישור במשאל עם או ברוב של 80 חברי כנסת. התיקון המוצע ירחיב את תחולת החוק כך שיחול גם על שטחי יהודה ושומרון. משמעות הדבר היא שכל ויתור עתידי על שטחים אלו במסגרת הסכמי שלום יחייב משאל עם, שבו ישתתפו אזרחי ישראל בלבד – תוך הדרת 2.5 מיליון פלסטינים החיים תחת שליטה ישראלית בגדה המערבית.

מכון זולת מזהיר מפני פגיעות חמורות בדמוקרטיה הישראלית ובזכויות האדם, וטוען כי התיקון יעמיק את שליטת ישראל בשטחים תוך שלילת זכויות פוליטיות מהפלסטינים. לפי הנייר שפרסמנו, החוק במתכונתו הנוכחית כבר יוצר עיוות חוקתי בכך שהוא מדיר פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית מהשתתפות במשאל העם. הרחבת החוק לשטחים הכבושים תגביר פגיעה זו, ותוביל למה שהמכון מגדיר כמדיניות אפרטהייד.

עיקרי ההתנגדות:

  • פגיעה בזכויות הפלסטינים – החוק המוצע יאפשר למתנחלים להצביע על עתיד השטחים שבהם הם גרים, בעוד שלפלסטינים החיים תחת שליטה ישראלית – לא תינתן אפשרות להשתתף בהכרעה על גורלם. מדובר בשלילת זכות יסוד להשתתפות פוליטית, בניגוד לאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
  • העמקת הכיבוש והסיפוח – התיקון יעמיק את הסיפוח הזוחל של הגדה המערבית, תוך דיכוי נוסף של הפלסטינים החיים תחת שלטון צבאי. מאז הקמת ממשלת ישראל ה-37, נרשמת עלייה במדיניות ההתנחלות והפגיעה בזכויות הפלסטינים, כאשר מטרת הממשלה היא להרחיב את הריבונות הישראלית על השטחים הכבושים.
  • ערעור הדמוקרטיה הישראלית – הכנסת, כנציגת הריבון, עלולה להיות מוחלשת, שכן תיקון החוק יעקוף את סמכותה ויעביר החלטות מדיניות-ביטחוניות לידי הציבור הרחב, תוך פגיעה במנגנוני איזון ובלימה דמוקרטיים. הממשלה תוכל להשתמש במשאל עם כדי להימנע מאחריות פוליטית על החלטות מורכבות, וכך להמשיך ולבסס את שליטתה.
  • חיזוק עריצות הרוב – במציאות שבה הממשלה מובילה מהלכים סמכותניים ומסיתה נגד מיעוטים, משאל עם יהפוך לכלי פוליטי המאפשר לממשלה להפעיל את רצון הרוב על חשבון זכויות המיעוט הפלסטיני. מצב זה יעמיק את הפגיעה בזכויות אזרחי ישראל הערבים ובפלסטינים תושבי השטחים.
  • היעדר מנגנוני פיקוח ציבורי – החוק אינו כולל מנגנון ציבורי שקובע אילו נושאים יובאו להכרעת משאל עם, מה שמאפשר לממשלה שליטה מלאה על תכני המשאל והדרך שבה הוא מתקיים, בניגוד לנוהג המקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.

מכון זולת קורא לבטל לחלוטין את חוק יסוד: משאל עם. החוק אינו מתאים למשטר פרלמנטרי, והוא מהווה כלי פוליטי המשמש להעמקת הכיבוש ולשלילת זכויות הפלסטינים. בשעה שהכנסת מאבדת מסמכויותיה והממשלה מובילה מהפכה משטרית, יש למנוע את עקיפת הכנסת ואת המשך הפגיעה במיעוטים.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן