חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

פיטורי יועמ״שים במשרדי ממשלה: שליטה פוליטית בשומרי סף וחיסולם

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

ב-17 בנובמבר הכריזה הממשלה כי תקדם החלטה לפיה משך כהונתם של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה יהיה קצוב ל-7 שנים בלבד – לכאורה כדי להתמודד עם ״שחיקה״ בקרב היועמ״שים, כדי לאפשר ״גמישות ניהולית״ רבה יותר ותוך אימוץ של החלטת ממשלה מלפני כ-15 שנה. ואולם בנייר העמדה שפרסמנו אנו מדגישים כי מדובר באופן ברור בחלק בלתי-נפרד מהמאמצים הבלתי-פוסקים של הממשלה לקדם את המהפכה המשטרית.

ראוי לציין כי ממשלות נתניהו פועלות כבר שנים להחלשת מוסד הייעוץ המשפטי כחלק ממגמה כוללת של פגיעה במנגנוני הבקרה והפיקוח הדמוקרטיים. מטרת הממשלה בהצעה הנוכחית היא להזיז מתפקידם יועמ״שים המבצעים את עבודתם כשומרי שלטון החוק בצורה מקצועית ועצמאית. ההצעה כוללת סעיפים חדשים המאפשרים את סיום כהונתם באופן אוטומטי, תוך מעורבות מצומצמת בלבד של גורמי המקצוע המפקחים. אם תעבור, ההצעה תחבל בשלטון החוק ובמינהל התקין, תשמש כלי לקידום אינטרסים פוליטיים על חשבון עקרונות הדמוקרטיה והאחריות הציבורית – והיא תפגע קשות בעצמאות מוסד הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הם ״שומרי סף״ קריטיים האמונים על הבטחת חוקיות פעולות המדינה והגנה על האינטרס הציבורי מפני חריגות. סיום כהונתם באופן מיידי וחד-צדדי, כולל במשרדים מרכזיים העוסקים בשאלות משפטיות רגישות ומורכבות, יוביל לתפקוד לקוי של המשרדים, עם ממלאי מקום, ולפגיעה חמורה במנגנון שמירת שלטון החוק. בנוסף, תהליך גיבוש ההצעה לוקה בפגמים מהותיים: היא גובשה על ידי גורם בלתי-מוסמך, ללא תשתית עובדתית מספקת ותוך עקיפת גורמי מקצוע רלוונטיים. היא מתעלמת מחובותיה של המדינה כמעסיק ומהחשיבות שבשמירה על שלטון החוק – ואינה עומדת במבחני הסבירות והמינהל התקין.

מנגד, מכון זולת מציע תיקון מקיף לחוק הממשלה, שמטרתו לשמר את עצמאות הייעוץ המשפטי ולמנוע שליטה פוליטית בתפקידים חיוניים ורגישים אלו. בין היתר, זולת מציע למנות יועמ״שים למשרדי הממשלה באמצעות מכרז מקצועי ובהתאם לתנאי נציב שירות המדינה, כך שתישלל ולו מראית עין של שליטה פוליטית בהליך המינוי ותחוזק העצמאות של היועץ המשפטי. כמו כן, הבעיה איננה בהגבלת הכהונה ל-7 שנים אלה בסיומה המיידי, ולכן זולת מציע לאפשר את סיום הכהונה של היועצים המשפטיים לא פחות משנה מיום פרסום החוק ותוך אישור היועצת המשפטית לממשלה.

כדי להבטיח את עצמאות הייעוץ המשפטי ולהחזיר את תפקודו כשומר סף מרכזי במערכת הממשלתית, יש להתנגד להצעת ההחלטה של הממשלה. אימוץ הצעת החוק יבטיח שמירה על עקרונות שלטון החוק והמינהל התקין, על עקרונות הדמוקרטיה ועל זכויות האזרח הבסיסיות ביותר. זאת, בנוסף לחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה והבטחה שהממשלה תעמוד בסטנדרטים משפטיים בינלאומיים.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן