סקר של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם בדק את עמדות הציבור ביחס לצורך להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדלי השבעה באוקטובר.
הסקר, שממצאיו מוצגים כאן, נערך עבור מכון זולת בין התאריכים 28-21 בנובמבר 2024. ניסוח שאלות הסקר וניתוח תוצאותיו נעשו על ידי ד"ר דליה שיינדלין. הנתונים נאספו באופן מקוון על ידי חברת מחקרי הגל החדש מ-693 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, בהם 493 משיבים יהודים (בעברית) ו-200 משיבים ערבים (בערבית). טעות הדגימה המירבית של המדגם 3.5%.
שאלות הסקר בדקו את עמדות הציבור ביחס לצורך להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי השבעה באוקטובר ומאיזה סוג וכן התייחסו לנושאים שוועדה כזו צריכה לכלול בחקירתה. להלן ממצאי הסקר המרכזיים:
.
% מקרב כלל המדגם (3% נוספים השיבו כי אין צורך להקים ועדת חקירה)
השאלה: כמו אחרי אסונות או מחדלים בהיסטוריה של המדינה, החוק הישראלי מאפשר להקים ועדת חקירה לבדיקת המחדלים של המדינה בשבעה באוקטובר. מבין האפשרויות הבאות, מה לדעתך נכון יותר לישראל כעת?
הממצאים:
- כמעט 70% בקרב הציבור הישראלי מעדיף ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית מהתערבות פוליטית, בראשות שופט/ת. רק מיעוט, מעט מעל רבע, חושב שוועדה ממשלתית היא המסגרת המתאימה לחקירה.
- בניגוד לטענות שמערכת המשפט איבדה את אמון הציבור, הסקר מראה באופן חד-משמעי שרוב הציבור סומך על שופטי העליון, בניגוד לדרג הפוליטי.
- פילוח המשיבים על פי עמדה אידיאולוגית הראה כי גם בקרב תומכי הימין ישנו רוב של 56% המעדיף ועדה ממלכתית, ובקרב המרכז-שמאל מדובר ברוב גדול של מעל 80%.
.
% מקרב כלל המדגם (17% נוספים השיבו "לא יודע/ת")
.
השאלה: הממשלה מקדמת הצעת חוק שלפיה תוקם ועדת חקירה לאירועי שבעה באוקטובר על ידי חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שבראשה ימונו שני יושבי ראש, מטעם הקואליציה ומטעם האופוזיציה. הצעת החוק קובעת גם שהוועדה תורכב מאנשי ציבור ובכירים לשעבר במערכת הביטחון; שתיאסר כל חקירה ממלכתית אחרת של אירועי השבעה באוקטובר ושל מלחמת "חרבות ברזל"; ושאם לא תושג הסכמה לגבי מסקנות החקירה, חברי הוועדה יורשו לפרסם מסקנות שונות. על פי הבנתך מתיאור זה, האם את/ה בעד הצעת החוק המתוארת?
הממצאים:
- אף שהשאלה הציגה באופן נייטרלי את סעיפי הצעת החוק שפורסמו, הממצאים מצביעים על רוב יחסי משמעותי של כמעט מחצית מכלל הציבור שהינו נגד החוק.
- המתנגדים לחוק נחרצים יותר בעמדתם: יותר מפי שניים מהמתנגדים השיבו שהם "מאוד נגד" (31%), לעומת שיעור התומכים בחוק שהשיבו שהם "מאוד בעד" (14%).
- פילוח התשובות על פי עמדה אידיאולוגית מראה כי הקבוצה האידיאולוגית היחידה שבה קיים רוב בעד החוק היא רק בקרב הימין המובהק. ביתר הקבוצות האידיאולוגיות (ימין מתון, מרכז, שמאל מתון ושמאל), רוב המשיבים התנגדו להצעת החוק.
.
% מקרב כלל המדגם ("חשוב" כולל את סיכום התשובות "חשוב מאוד" + "קצת חשוב", "לא חשוב" כולל את סיכום התשובות "לא כל-כך חשוב" + "כלל לא חשוב")
.
השאלה: בהנחה שתוקם ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, לגבי כל אחד מהנושאים הבאים, האם לדעתך חשוב או לא חשוב שהוועדה תחקור אותו? א. מדיניות הממשלה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והימנעות מקידום הסדר מדיני ארוך טווח עם הפלסטינים ב. קידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה חרף ההתרעות של גורמי ביטחון.
הממצאים:
- הציבור חושב שצריך לחקור את הנושא המדיני ואת השפעת המהפכה המשטרית.
- חשיבות החקירה של הימנעות מקידום הסדר מדיני – באופן מפתיע, רוב מובהק של המשיבים ענו שמדיניות הממשלה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני וההימנעות מקידום הסדר מדיני ארוך טווח עם הפלסטינים היא נושא חשוב לחקירה (44% סברו שהוא חשוב מאוד ו-25% סברו שהוא קצת חשוב).
- חשיבות החקירה של קידום ה"רפורמה המשפטית" – רוב הציבור סבר שיש לחקור את אחריות הממשלה הנוכחית למחדל: 58% השיבו כי יש לחקור את קידום הרפורמה המשפטית על ידי הממשלה חרף ההתרעות של גורמי ביטחון.
- פילוח התשובות על פי עמדה אידיאולוגית מראה כי בקרב משיבים מהקבוצות האידיאולוגיות של המרכז, השמאל המתון והשמאל המובהק יש רוב הסבור שחשוב לחקור את שני הנושאים הללו, ואילו בימין קיימים פערים בין הימין המתון לימין המובהק.
.
% מקרב המשיבים "חשוב מאוד" + "קצת חשוב" בפילוח על פי אידיאולוגיה (הגדרה עצמית)
.
% מקרב המשיבים "חשוב מאוד" + "קצת חשוב" בפילוח על פי אידיאולוגיה (הגדרה עצמית).
