חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

״הפרטת״ התאגיד: חיסול השידור הציבורי והתקשורת החופשית בישראל

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

הצעת החוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ”ג – 2022 (פ/176/25) שהוגשה ע״י ח״כ טלי גוטליב ומקודמת ע״י שר התקשורת שלמה קרעי היא הסלמה במלחמה שמנהלת הממשלה נגד התקשורת החופשית בישראל ותאגיד השידור הציבורי בפרט. משמעות הצעד הזה היא סגירת ערוץ הטלוויזיה היחידי בישראל שפועל כולו למען הציבור.

המלחמה של הממשלה הנוכחית בתקשורת החופשית התחילה כבר בתחילת הכהונה של הכנסת ה-25. עם הקמת ממשלת נתניהו, הצהיר השר קרעי על רצונו ״להפריט את תאגיד השידור הציבורי״ ועל התנגדותו ״לערוץ חדשות שממומן מכספי ציבור״.

אולם אי אפשר להפריט שידור ציבורי. בעצם העברתו לידי גורמים פרטיים, הופך השידור למסחרי לכל דבר ועניין, הכפוף לרגולטור בעל זיקה פוליטית. יתרה מזאת, ערוץ חדשות ציבורי שמנותק מהשפעות פוליטיות וכלכליות הוא הבסיס לשמירה על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה. החוק יפגע בחופש הביטוי, בחופש העיתונות וביצירה המקורית הישראלית – ושמירה על עצמאותו של התאגיד היא חובה מוסרית וחברתית, שמועלים בה כל ח״כ וח״כית שיקדמו את החוק הזה.

ככל שייושמו ההסדרים המוצעים בהצעת החוק, שידורי הטלוויזיה ורשת ב’ של תאגיד כאן יופעלו בידי גורם חדש שייבחר במכרז, כשידורים מסחריים לכל דבר ועניין, וזאת תחת פיקוחה של מועצת הרשות השנייה, תחת הוראות חוק הרשות השנייה. פעילותו של תאגיד השידור הציבורי כאן תחוסל, ולא יתקיים עוד שידור ציבורי במדינת ישראל.

עמדת מכון זולת היא כי התכלית האמיתית העומדת בבסיס הצעת החוק נועדה להביא לחיסול השידור הציבורי בישראל, באופן שיחזק את השליטה והפיקוח של השלטון והדרג הפוליטי באמצעי המדיה בישראל. מאחר שהדרג הממשלתי-פוליטי אינו יכול כיום לשלוט על שידוריו ותכניו של התאגיד הציבורי, מבקשת הצעת החוק לסיים את דרכו של השידור הציבורי בישראל, ולקרב את שידוריו של המפעיל החדש אל מוטת כנפיו ופיקוחו של הדרג הפוליטי.

מכון זולת מתנגד בתוקף להצעת החוק ומזהיר מפני הפיכת השידור הציבורי לכלי פוליטי. תאגיד השידור הציבורי הוא נדבך מרכזי בשמירה על דמוקרטיה חיה ואקטיבית. בהתאם, מכון זולת קורא לממשלה ולמחוקקים לפעול לשמירה על חופש העיתונות והביטוי.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן