חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

דיון בוועדת החוקה: יש להעלות את ייצוג הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-13 בנובמבר, התכנסה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, לדיון על הצעת החוק הממשלתית הנוגעת ליצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. על פי נוסח ההצעה לחוק החדש, הסטנדרט לייצוג נשים יהיה נמוך יותר מהקיים כיום. תחת הצעה זו, מכון זולת הציע הצעה חלופית שמעגנת את השוויון ושומרת עליו.

עו״ד טל הלל, מנהלת מחלקת קידום המדיניות בזולת, נכחה בדיון והציגה את הצעת החוק של מכון זולת. להלן עיקרי דבריה:

״לעניין סעיף הגיוון המגדרי, 239ד,  ההצעה הנוכחית משמרת את המצב הבעייתי הקיים ומעניקה לו. תוקף משפטי עדכני, זה לא ייתכן שהיום הסעיף היחיד בחוק החברות שמדבר על גיוון מגדרי בדירקטוריון יהיה סעיף וולנטרי כמו שמופיע היום בתוספת הראשונה, בשילוב של ההוראה הארכאית הזו, זה סטנדרט שהוא יותר נמוך ממה שאנחנו מכירים שקורה היום בעולם, ואין סיבה שלא נתקדם וניישר קו עם מדינות מתקדמות בארה״ב ובאירופה.

אפשר ללמוד ממה שקורה במדינות אחרות, שככל שנקבע רף גבוה ומחייב יותר, זה מעלה את השיעור של נשים בדירקטוריון, ולכן אנחנו מתנגדים לשכפול של הסעיף הזה בשינויים קלים כפי שהוצא פה, ואנחנו מציעות להגן בחוק מנגנון מאוזן, שיבטיח ייצוג הרבה יותר גבוה לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות.

אם לא עושים שינוי חיובי בנושא הזה, אז לכל הפחות חשוב לדאוג לזה שוועדת חוקה לא תרע את המצב הקיים של יצוג נשים היום״.

צפו:

 

לקריאה נוספת:

>> נייר העמדה: ״לפתור את הבעיה: יש לעגן בחוק ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות״

> >  הצעת החוק לייצור שוויוני לנשים בחברות ציבוריות 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן