נייר מדיניות זה עוסק בהצעה לתיקון חוק העונשין, שהוגשה על ידי ח“כ ניסים ואטורי מהליכוד מבקשת לקבוע איסור פלילי על הנפת דגלי מדינות אויב ודגלי הרשות הפלסטינית בגופים מתוקצבים או נתמכים על ידי המדינה.
לפי הצעת החוק של ח״כ ואטורי, הנפת דגלים אלו תיחשב כהתקהלות אסורה שדינה מאסר וקנס מינימלי של 10,000 שקל. הצעת החוק מתיימרת לשרטט “קו אדום” בין ביטויי מחאה לגיטימיים לבין ביטויים ש“כוונתם להפר את השלום“. בפועל, מדובר בפגיעה קשה בזכויות היסוד של חופש הביטוי וחופש המחאה ובשימוש בחקיקה לדיכוי פוליטי ואידיאולוגי.
עמדת מכון זולת היא כי החלת האיסור בגופים הממומנים תביא לפגיעה חסרת תקדים באקדמיה הישראלית. מוסדות אקדמיים נחשבים למרחבים המיועדים לעידוד דיון חופשי וביקורתי, וחקיקה זו תכפה עליהם לפעול כ”זרועות אכיפה” של המדינה, תעקר את חופש הביטוי בקמפוסים ותפגע במעמדם כמוקדים לחשיבה ביקורתית ולדו-שיח.
כבר במציאות כיום קיים איסור בחוק על הנפת דגל בסעיף 82 לפקודת המשטרה, שריד ארכאי מתקופת המנדט הבריטי שנקלט למרבה הצער בספר החוקים הישראלי. הסעיף הזה נועד להגביל את חופש הביטוי והמחאה של היישוב העברי בארץ תחת שלטון המנדט הבריטי ולדכא באמצעים חוקיים את יכולתו לקיים מחאה לגיטימית, בהתאם לחקיקה קולוניאליסטית של בריטניה באותן שנים.
עמדת זולת היא שלא רק שיש להתנגד להצעת החקיקה החדשה, אלא שיש גם למחוק מספר החוקים הישראלי את האיסור הקיים בו כיום על הנפת דגל. איסור כזה בחוק מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי, בחופש המחאה ובאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
הצעת החוק החדשה בנושא גם מעמיקה את אי-השוויון האזרחי במדינה ופוגעת בזכויות אזרח, שכן היא נועדה להשתיק ביקורת פוליטית ולסמן קבוצות באוכלוסייה כלא לגיטימיות.
ההצעה אינה עולה בחלל הריק אלא מצטרפת לשורה של הצעות חוק של הימין הקיצוני שעולות בחסות במלחמה ובתירוץ של מאבק בטרור, להסתה ורדיפה נגד חמישית מאזרחי ישראל הנמנים על המיעוט הערבי.
