חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

איסור פלילי על הנפת דגל: פגיעה חמורה בחופש המחאה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר המדיניות המלא

נייר מדיניות זה עוסק בהצעה לתיקון חוק העונשין, שהוגשה על ידי חכ ניסים ואטורי מהליכוד מבקשת לקבוע איסור פלילי על הנפת דגלי מדינות אויב ודגלי הרשות הפלסטינית בגופים מתוקצבים או נתמכים על ידי המדינה.

לפי הצעת החוק של ח״כ ואטורי, הנפת דגלים אלו תיחשב כהתקהלות אסורה שדינה מאסר וקנס מינימלי של 10,000 שקל. הצעת החוק מתיימרת לשרטטקו אדוםבין ביטויי מחאה לגיטימיים לבין ביטויים שכוונתם להפר את השלום“. בפועל, מדובר בפגיעה קשה בזכויות היסוד של חופש הביטוי וחופש המחאה ובשימוש בחקיקה לדיכוי פוליטי ואידיאולוגי.

עמדת מכון זולת היא כי החלת האיסור בגופים הממומנים תביא לפגיעה חסרת תקדים באקדמיה הישראלית. מוסדות אקדמיים נחשבים למרחבים המיועדים לעידוד דיון חופשי וביקורתי, וחקיקה זו תכפה עליהם לפעול כ”זרועות אכיפה” של המדינה, תעקר את חופש הביטוי בקמפוסים ותפגע במעמדם כמוקדים לחשיבה ביקורתית ולדו-שיח.

כבר במציאות כיום קיים איסור בחוק על הנפת דגל בסעיף 82 לפקודת המשטרה, שריד ארכאי מתקופת המנדט הבריטי שנקלט למרבה הצער בספר החוקים הישראלי. הסעיף הזה נועד להגביל את חופש הביטוי והמחאה של היישוב העברי בארץ תחת שלטון המנדט הבריטי ולדכא באמצעים חוקיים את יכולתו לקיים מחאה לגיטימית, בהתאם לחקיקה קולוניאליסטית של בריטניה באותן שנים.

עמדת זולת היא שלא רק שיש להתנגד להצעת החקיקה החדשה, אלא שיש גם למחוק מספר החוקים הישראלי את האיסור הקיים בו כיום על הנפת דגל. איסור כזה בחוק מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי, בחופש המחאה ובאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

הצעת החוק החדשה בנושא גם מעמיקה את אי-השוויון האזרחי במדינה ופוגעת בזכויות אזרח, שכן היא נועדה להשתיק ביקורת פוליטית ולסמן קבוצות באוכלוסייה כלא לגיטימיות.

ההצעה אינה עולה בחלל הריק אלא מצטרפת לשורה של הצעות חוק של הימין הקיצוני שעולות בחסות במלחמה ובתירוץ של מאבק בטרור, להסתה ורדיפה נגד חמישית מאזרחי ישראל הנמנים על המיעוט הערבי.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן