חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מימוש אידיאולוגיית הרב כהנא: פסילת מועמדים ערבים והטיית הבחירות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

> > לקריאת הדוח “דמוקרטיה לכאורה” המלא

הצעת החוק תיקון חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות), שהוגשה כהצעת חוק פרטית על ידי יו”ר הקואליציה ח”כ אופיר כץ מהליכוד, ואושרה בקריאה טרומית ב-30.10 השנה, מהווה חלק בלתי נפרד מן המהפכה המשטרית שלא עצרה לרגע, חרף המלחמה.

כבר ביוני 2022 מכון זולת התריע בדוח “דמוקרטיה לכאורה” על ההידרדרות למשטר סמכותני במדינת ישראל, בין היתר באמצעות המהלכים לדחיקת אזרחי ישראל הערבים ונציגיהם מחוץ למגרש הפוליטי.

המצב החוקי הקיים עתה כבר מספק פתרון, וקובע שרשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, במפורש או במשתמע שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

ואולם להצעת החוק שהגיש ח”כ כץ יש השלכות מרחיקות לכת:

  • ההוראות הרחבות של ההצעה פוגעות באופן חמור ולא מידתי בזכויות היסוד של שוויון, בחופש הביטוי ובחופש ההתארגנות, ובמיוחד בזכויות לבחור ולהיבחר, שנחשבות לזכויות בסיסיות במשטר דמוקרטי. כך, ההצעה מעוניינת לרוקן מתוכן את פסיקת בית המשפט העליון שביטאה גישה ברורה ועקבית, לפיה את סעיפי החוק הקובעים מגבלות על הזכות להיבחר יש לפרש בצמצום, פן יוגבלו זכויות יסוד אזרחיות יתר על המידה.
  • ההצעה מממשת את האידיאולוגיה של הרב מאיר כהנא, שראה את אזרחי ישראל הנמנים על המיעוט הערבי ונציגיו בכנסת כ”אויבים המסוכנים ביותר של מדינת ישראל”, שיש לכל הפחות לגרשם, עמדה ששותפים לה בכירים בקואליציית הימין הקיצוני של ראש הממשלה נתניהו.
  • ההצעה מהווה ניצול לרעה של הכוח השלטוני מצד הממשלה והכנסת שנשלטת על ידיה, כדי להטות את הבחירות ולהקשות על הקמת קואליציה חלופית לקואליציית הימין הקיצוני ששולטת במדינה מאז ינואר 2023. זאת, לאחר שכבר נעשה ניסיון דומה בשנת 2014 באמצעות העלאת אחוז החסימה.
  • ההצעה מבטאת האצה של תהליך המתנהל מזה שנים לפסילת חברי כנסת, מועמדים ורשימות מועמדים המייצגים את המיעוט הערבי. אף אם שום מועמד או רשימת מועמדים לא ייפסלו, ההצעה עדיין משרתת את קמפיין הדה-לגיטימציה לשיתוף פעולה פוליטי עם נציגי אזרחי המדינה הערבים בכנסת.
  • ההצעה הינה חלק מסדרת חוקים גזעניים שנועדו להעביר מסר לאזרחי ישראל הערבים, המהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה, שהם, במקרה הטוב, אזרחים סוג ב’ במדינת ישראל.

הצעה זו לתיקון חוק יסוד: הכנסת מבהירה את הקשר בין המהפכה המשטרית שמקדמת הממשלה לבין אידיאולוגיית העליונות היהודית, שבבסיסה רדיפה והדרה של האזרחים הערבים. אין זה מקרי שהמשמעות של חקיקה זו בפועל היא “שילוב מנצח” של פגיעה ברשימות ובמועמדים מן הציבור הערבי בלבד, יחד עם הנצחת שלטונו של רה”מ נתניהו והימין הקיצוני.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן