ב-15.9.24 העלה יו“ר ועדת חוקה חוק ומשפט שמחה רוטמן לסדר יומה של הוועדה נוסח מתוקן של הצעת החוק לתיקון חוק המאבק בטרור (תיקון מס‘ 11), שעברה בקריאה ראשונה בתחילת חודש יולי 2024. הצעת החוק מבוססת על הצעות חוק פרטיות שהגישו חברי כנסת של עוצמה יהודית והליכוד. למחרת הצעת החוק הוסרה מסדר יומה של הוועדה, אולם היא עודנה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
מכן זולת הציג את עמדתו כי דגל שחור לדמוקרטיה בישראל מתנוסס מעל ההצעה. בעקבות תיקון מס‘ 37 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל“א-1971, ההצעה תוביל לכך שבמקום פרקליטות המדינה, מי שיקבע את מדיניות האכיפה של עבירת ההסתה לטרור יהיה השר לביטחון לאומי, על פי הצרכים האישיים–פוליטיים שלו ושל ממשלת הימין הקיצוני של נתניהו.
- ההצעה להרחיב את הגדרות עבירת ההסתה לטרור ולאפשר למשטרה לפתוח בחקירה פלילית ללא אישור הפרקליטות, תואמת למהלכים דומים שנעשו במשטרים הסמכותניים ברוסיה, בנגלדש, וייטנאם, הונג קונג, ונצואלה ובלארוס, שנועדו להרחיב את ההגדרות והשימוש בחוקים למאבק בטרור באופן שרירותי ולצורך רדיפה פוליטית.
- ההצעה לביטול דרישת האישור מראש של פרקליטות המדינה לפתיחת חקירה פלילית, מעידה שהמטרה הינה לאפשר ניהול של חקירות שרירותיות ופוליטיות, כאשר מראש אין היתכנות להרשעה בבתי המשפט. ניתוק הקשר בין הגורם שיכריע בהיתכנות להרשעה בבית המשפט (הפרקליטות) לבין הגורם שיחליט לפתוח בחקירה פלילית (מוצע שרק המשטרה), הינו חסר היגיון משפטי ונראה שנועד לאפשר לפתוח חקירות שרירותיות ופוליטיות, גם כאשר מראש אין היתכנות להרשעה בבתי המשפט.
- ההצעה להנמכת הרף של הוכחת העבירה ל“אפשרות סבירה” בשילוב עם ביטול הדרישה לאישור מראש של חקירה על ידי הפרקליטות, יאפשרו לכל שוטר לפתוח חקירות שווא בעבירות הסתה לטרור כמעט ללא שום הגבלה ותוך פגיעה חמורה בחירויות הביטוי וההפגנה במדינת ישראל. מאז השבעה באוקטובר, חברי כנסת וממשלה, וגם ראש הממשלה, חזרו וטענו שהמפגינים למען עסקה לשחרור חטופים, למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית ולסיום המלחמה, תומכים בחמאס ומסייעים לו. אם ההצעה תאושר, יהיה ניתן לפתוח בחקירה פלילית לא רק נגד נושאי דגלי פלסטין או מי שדואגים לחיי אזרחים ברצועת עזה ובגדה המערבית, אלא גם נגד מי שמפגינים נגד סרבנות הממשלה לעסקה לשחרור החטופים, נגד סירובה לקחת אחריות על אסון השבעה באוקטובר או נגד אופן ניהולה את המלחמה.
- פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש לצורך פגיעה חמורה בחופש העיסוק. מזה מספר שנים יש ניסיון של גורמים שונים, כולל חברי כנסת וממשלה, להביא להשעיה ולפיטורין של עובדים בשירות המדינה וברשויות המקומיות, מרצים באקדמיה, מורים, רופאים ועוד בעלי מקצוע בטענות שווא שהם הביעו תמיכה בטרור. הדבר נכון על אחת כמה וכמה, לגבי מקצועות הדורשים רישוי וכוללים הליכים משמעתיים, כגון עריכת דין. עצם קיומו של תיק פתוח בחשד שווא למעורבות אדם בטרור, עלולה למנוע ממנו להשלים את הליך קבלת הרישיון לעסוק במקצוע או להשעיית הרישיון שקיבל.
- פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש לצורך פגיעה חמורה בגישה לערכאות ולהליך הוגן. חקירות שווא עלולות להלך אימים על עורכי דין וארגונים לזכויות אדם המייצגים בבתי המשפט בישראל את תושבי השטחים הכבושים וכן פועלים למען עמידת מדינת ישראל בחובותיה על פי הדין הבינלאומי, ואף להביא להשעיית הרישיון של עורכי הדין המייצגים. באופן דומה, ברוסיה נפתחו תיקים בחשד למעורבות בטרור נגד עורכי הדין של מנהיג האופוזיציה שנרצח אלכסיי נבלני.
- פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש במיוחד לצורך רדיפת המיעוט הערבי ונבחרי הציבור שלו, כדי להדיר אותם מהמרחב הציבורי.
- ההצעה להוסיף עבירה חדשה של פרסום הזדהות עם אדם המבצע מעשה טרור שהוא רצח וללא מבחן הסתברותי, תאפשר לבצע ענישה קולקטיבית ולפתוח חקירות שווא כלפי בני משפחתו וחבריו של אותו האדם, וכן לפתוח בחקירות שווא כלפי מי שבציבור מתנגדים לעונש מוות ולהוצאות להורג ללא משפט.
- פתיחת חקירות שווא בגין עבירת הסתה לטרור תשמש לצורך צנזורה של אירועים ציבוריים, יצירות אמנות ומופעי תרבות. התיקון המוצע לא רק יגרום לצזורה ממסדית אלא גם לצנזורה עצמית. שכן, יהיו אומנים שיעדיפו מראש להימנע מלהיחקר כמסיתים לטרור ולסבול מקמפיין דה–לגיטימציה והסתה נגדם.
