חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

החוק לסגירת גוף שידורים זר פוגע בדמוקרטיה ואסור להאריכו

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה על תזכיר החוק להארכת תוקף הוראת השעה לסגירת גוף שידורים זר

>> לקריאת נייר העמדה על הצעת החוק הפרטית של ח״כ אריאל קלנר 

מכון זולת מתנגד להארכת תוקפה של הוראת השעה הזמנית המאפשרת לסגור גוף שידורים זר, שהממשלה פועלת לקדם בכמה דרכים במקביל. ב27.6.2024 פורסם להערות הציבור תזכיר החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שעניינו הארכת תוקפה של הוראת השעה הזמנית המאפשרת לסגור גוף שידורים זר עד סוף חודש נובמבר. במקביל לכך, ב-26.6.24 אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק הפרטית שהוגשה על ידי ח”כ אריאל קלנר להפיכת הוראת השעה הזמנית המאפשרת לסגור גוף שידורים זר להוראת קבע.

עמדת מכון זולת היא כי אין כל מקום או הצדקה להאריך הוראת שעה זו במשטר דמוקרטי. הצעות החוק האמורות מבקשת להפוך את הסמכויות הקיצוניות גם כך להוראות קבע הלכה למעשה ולכן מדובר בהצעות פסולות ובלתי חוקיות שפגיעתן בדמוקרטיה ובזכויות היסוד החוקתיות היא מובהקת ומהותית, וזאת ללא תכלית ראויה, באופן בלתי מידתי וכאשר קיימים אמצעים אחרים, פוגעניים פחות, להשגת תכלית השמירה על ביטחון המדינה.

אנו רואים כי הממשלה פועלת במספר דרכים במקביל, במתכונת של “שיטת מצליח”, ועושה כל שביכולתה על מנת להאריך, ללא מגבלה וללא זיקה אמיתית למצב החירום, את הסמכויות הדרקוניות והבלתי דמוקרטיות שנטלה לידיה לצורך הטלת מגבלות על התקשורת החופשית בישראל, במסגרת תקנות שעת החירום והוראת השעה. התקנות והוראת השעה הוצגו אמנם ככאלו שנועדו לאפשר למנוע פגיעה בביטחון המדינה על ידי גופי תקשורת ספציפיים, כמו ערוץ “אלמיאדין” ורשת “אלג’זירה“, אולם ברור כי מדובר במדרון חלקלק שכן ההסדרים הקבועים בהם מאפשרים לפעול גם כלפי ערוצים זרים אחרים, אשר שידוריהם עלולים שלא לעלות בקנה אחד עם קו ההסברה בישראל. כדוגמא ראשונה לכך, ניתן היה לראות בשימוש שנעשה באותן סמכויות כלפי סוכנות העיתונות AP.

בנוסף לכך, הצעת החוק בפרטית להפיכת הוראת השעה להוראת קבע מוסיפה לחוק סמכות גורפת במיוחד לשר התקשורת, להורות לגופי הממשלה “שהנושא בתחום אחריותם” לעצור את שידוריו של ה”ערוץ”. אין חולק כי מדובר בניסוח רחב וכללי במיוחד, שאין לו מגבלה או מעצור. מהוראה כללית זו עולה כי הצעת החוק מבקשת להעניק סמכויות רחבות במיוחד לשר להורות לגורמים ממשלתיים, כדוגמת חסימה של תכנים ספציפיים ברשתות חברתיות כגון Youtube או Facebook או אתרים דומים, שניתן לקלוט בהן את שידורי ה”ערוץ”. הטלת מגבלות מסוג זה על רשת האינטרנט ורשתות חברתיות מהווה פרקטיקה מקובלת רק בדיקטטורות ומשטרים טוטליטריים ברחבי העולם.

עסקינן בדברי חקיקה קיצוניים שאישרה הממשלה בעת מצב החירום המלחמתי, המקנים לדרג הפוליטי סמכות למנוע מגופי שידור זרים את האפשרות לפעול בישראל, למנוע מהציבור בישראל לצרוך את המידע בו הם מעוניינים, ולמנוע מהציבור מלקבל מידע מגוון, גם כזה שלא עולה בקנה אחד עם הנרטיב של ממשלת ישראל, או שלא משודר בערוצי התקשורת בישראל. מדובר בהסדרים בעלי פגיעה ממשית בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובתקשורת חופשית ובזכות למידע מגוון ובלתי תלוי.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שתזכיר החוק והצעת החוק הפרטית באותו נושא הם חלק ממגוון הצעות חוק קיצוניות שהממשלה מקדמת בימים אלו, לרוב בכסות של “צרכים ביטחוניים”, שהצטברותן משקפת ניסיון השתלטות של הממשלה על התקשורת החופשית בישראל. בכך ממשיכה הממשלה בניסיונותיה לבצע מהפכה משטרית בישראל גם באמצעות שליטה בתקשורת, תוך הרס הרשות הרביעית שהיא נשמת אפו של משטר דמוקרטי.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן