מאז מתקפת הטרור האכזרית של החמאס על ישראל בשבעה באוקטובר, משטרת ישראל הולכת ומחריפה את צעדיה לדיכוי מחאות כנגד התנהלות הממשלה. מדובר בהמשך ישיר למדיניות המשטרה בתקופה שקדמה לכך, החל מכניסתו של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. מדיניות זו מתאפיינת בנקיטת צעדים אלימים תוך שימוש בלתי סביר בכוח נגד המפגינים באופן תדיר.
האלימות המשטרתית באה לידי ביטוי בין היתר באמצעים בהם נוקטת המשטרה לפיזור הפגנות, שהשימוש בהם לכאורה מוסדר בנהלי המשטרה. אלא שמדובר בנהלים עמומים, המותירים שיקול דעת רחב לשוטרים בשטח, ולכן ההחלטה באילו אמצעים לנקוט ובאיזו עוצמה עשויה להיות שרירותית ופוליטית. כמו כן, על אף שהאמצעים בנוהל מוגדרים כ”פחות מקטלניים”, שימוש בהם בניגוד להוראות הבטיחות עלול להיות קטלני או לגרום לחבלות גוף של ממש.
הצעת מכון זולת לתיקוני חקיקה שמטרתם להגן של שלומם וביטחונם של המפגינים:
- מוצע לתקן את פקודת המשטרה באמצעות הוספתו של סעיף הקובע כי פיזור הפגנה שאושרה כדין יתבצע תוך שימוש בכוח מידתי בנסיבות העניין, כאשר על משטרת ישראל תוטל האחריות הנזיקית בגין הפרתה של חובה זו.
- מוצע לתקן את פקודת המשטרה באמצעות הוספתו של סעיף הקובע חובה על שוטר הממלא את תפקידו במהלך הפגנה להשתמש במצלמת גוף באופן שיאסוף תיעוד סביר של האירוע. התיעוד שייאסף יישמר במשטרת ישראל ויהיה נגיש לציבור, ויועבר לגורם החוקר את התלונה במקרים שבהם הוגשה תלונה על אלימות שוטר בהפגנה.
- מוצע לתקן את חוק המשטרה, כך שיכלול חובת ההעמדה לדין משמעתי של שוטר כאשר בוצעה הפרה של הנחיות פתיחה באש, שימוש באמצעים לפיזור הפגנות והפעלת כוח שלא כדין.
- מוצע לתקן את פקודת המשטרה באמצעות הוספתו של סעיף אשר יחייב את מח”ש לפתוח בחקירה פלילית בכל פעם שנודע למחלקה על מקרה בו נגרמה חבלה לגופו או נזק לבריאותו של אדם אחר בידי שוטר.
- מוצע לבטל את המנגנון המסרבל בחוק המשטרה (בתוספת הראשונה), הקובע כי במקרים בהם שוטר השתמש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד בלא סמכות ובאופן שאינו מידתי, הסמכות להעמדתו לדין תהא נתונה ליועצת המשפטית לממשלה או למי שהוסמך מטעמה.
