חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מתקפת השבעה באוקטובר מחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא 

נייר זה שנכתב עבור מכון זולת על ידי רענן סוליציאנו-קינן, פרופ’ למדיניות ציבורית מביה”ס פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בוחן את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי מתקפת השבעה באוקטובר והרקע לה, ואת סיכויי הקמתה.

מתקפת השבעה באוקטובר מהווה את הכשלון הגדול ביותר בתולדות ישראל בהגנה על חיי אזרחיה ועל ריבונותה. כשלון מדיניבטחוני חמור זה כרוך במשבר אמון חמור של הציבור הישראלי במוסדות המדינה. מכיוון שהאחראים הפוטנציאליים לכישלון שאיפשר את המתקפה כוללים את כל ההנהגה המדינית והביטחונית, דרושה חקירה עצמאית מבחינה מוסדית, אשר רק ועדת חקירה ממלכתית עונה עליה.

הצורך בחקירה לטובת בירור העובדות והפקת לקחים מושתת על ההבנה שתהליכי שיפור מחייבים בירור עובדתי והבנה של הגורמים לכשלים, והסקת מסקנות מקצועית מגורמים אלה לצורך הפקת לקחים אשר יישומם יקטין את הסיכון לכשלים דומים בעתיד.

במדינות הרבות בהן קיים ההסדר של ועדת חקירה, כולל ישראל, הרקע להתפתחות הסדרים אלה כולל משברים שהובילו למסקנה שבנסיבות של משבר אמון במוסדות הממשל, רק גורם עצמאי ובלתי תלוי במוסדות הפוליטיים יזכה לאמון הציבור ויוכל לשקם את הלגיטימציה של מוסדות המדינה בטווח הארוך.

חוק ועדות חקירה קובע שהממשלה מוסמכת להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת “עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית באותה עת”. אין ספק שמתקפת השבעה באוקטובר עונה על הגדרה זו, לנוכח חומרת תוצאותיה, מרכזיותם של מוסדות ציבוריים ונושאי-משרה ציבורית רמה, ומשבר האמון חסר התקדים ביחס לתפקידה היסודי ביותר של המדינה – הגנה על חיי אזרחיה.

למרות הצורך וההצדקה להקמתה, הסיכוי להקמת ועדת חקירה על ידי הממשלה הנוכחית נמוך. ראשית, ממשלות נוטות באופן כללי להימנע, ואף להתנגד להקמת ועדות חקירה לחקר משברים שהן עלולות לשאת באחריות בגינם. שנית, על בסיס ניתוח 17 שנות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה בהשוואה לממשלות אחרות, נתניהו מפגין התנגדות חריגה בעוצמתה לשימוש בועדות חקירה. שלישית, נתניהו נמנע עד כה מלקבל אחריות כלשהי לכשלון מתקפת השבעה באוקטובר. רביעית, גישתן הבלתי-ממלכתית של ממשלות נתניהו בשנים האחרונות אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות שביסוד מוסד ועדת החקירה העצמאית.

עם זאת, ככל שמשבר יוצר אי-שקט ציבורי, כך עשויה הממשלה לבחור לרסן לחץ ציבורי זה בכך שתמנה ועדת חקירה. רמת העניין הציבורי בנושא הכשלים שהביאו למתקפת השבעה באוקטובר גבוהה מאד. דרישה ציבורית פעילה לוועדת חקירה, ושמירה על רמה גבוהה של בולטות של הנושא על סדר היום, הוכחו כתורמות לסיכוי למינוי וועדה, ולכן יש טעם בהמשך המאמצים בכיוון זה.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן