חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

משנות את נקודת המבט: אסטרטגיה להטמעת חשיבה מגדרית בחקיקה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

ייעוץ משפטי: עו”ד אליה אסייג. נכתב בסיוע הקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי במכללה למנהל בהנחיית עו”ד מרים זלקינד

החברה הישראלית נתונה מאז השבעה באוקטובר במשבר דרמטי וקשה. הזעזוע מאירועי הטבח, החטיפות, הפגיעה חסרת התקדים באזרחים, מוסיף להלום בזמן שהמלחמה נמשכת וגובה מחירים קשים מזה חמישה חודשים. סבלן של הנשים שנרצחו ושל אלה שנחטפו קשה מנשוא עבורן ועבור משפחותיהן, ופגיעתם הרעה של האירועים ניכרת בקרב כלל הנשים והחברה בישראל. מידע חשוב בנושא זה ממשיך להיאסף ולהתפרסם, כמו למשל מסקנותיו של דוח שליחת מזכ”ל האו”ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים, שקבע כי במסגרת מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר נעשה שימוש באלימות מינית קשה, עינויים והתאכזרות. צוות המשימה שאסף את הנתונים ציין כי יש סיבות להאמין שאלימות כזו מתקיימת נגד מי שעדיין בשבי.

אם במצבי שגרה בישראל ייצוג נשים בצמתים קריטיים של קבלת החלטות נמצא בחסר מתמיד ומקשה על קידום מדיניות שוויונית המבוססת על תפיסת עולם רחבה ומכלילה, הרי שהמצב מועצם עוד יותר בעיתות חירום. במצב כזה, אפילו החלטות בסוגיות הרות גורל לביטחונה ולחוסנה של החברה ככלל ושל נשים בפרט, מתקבלות ללא חשיבה על שיקולים מגדריים. הדבר עלול להוביל להשלכות קשות מאין כמותן על חיי הנשים, המהוות 50.4 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, ולהקרין על מצבן לשנים רבות. דוגמא מובהקת למצב עניינים זה ניכרת במדיניות חלוקת הנשק המתירנית שהוביל השר לביטחון לאומי, שאינה לוקחת בחשבון את ההשפעות הצפויות של המהלך על נשים ואינה משקללת כראוי את הסכנות לביטחונן.

מסמך זה מציג את המלצותיו של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם לקידום שוויון מגדרי וחוסן חברתי בישראל באמצעות הטמעת חשיבה מגדרית (Gender Mainstreaming) בחקיקה ובתכנון מדיניות. אנו מציעים לתקן את סעיף חוות הדעת המגדרית בחוק שיווי זכויות האישה, המחייב את המחוקק לבחון את ההשלכות הצפויות על השוויון המגדרי, כך שיחול על כל דבר חקיקה המקודם בוועדות הכנסת; לכונן מחדש את הרשות לקידום מעמד האישה כגוף עם סמכויות, תקציב, תקנים וכלים ליישום התיקון לעיל בהכנת חוות הדעת המגדריות; לחייב יישום של ניתוח ההיבטים המגדריים בתקציב המדינה ושל בחינת ההשלכות המגדריות של חלוקת התקציב של כל משרד ממשלתי; וליצור תוכניות ייעודיות להכשרת מחוקקים, מקבלי החלטות ובעלי תפקידים ציבוריים בתחום השוויון המגדרי.

לקידומם של תיקונים אלה יש חשיבות בעידוד שיח שחותר לשוויון בקרב מקבלי ההחלטות. בנוסף, פעולת החקיקה יוצרת מחויבות גבוהה להגנה על זכויות האדם, באופן שיכול להוביל לשינוי חברתי רחב יותר.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן