חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

זכות הציבור להכריע בבחירות בעקבות אסון לאומי חסר תקדים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

לציבור זכות היסוד לבחור ולהכריע על הנהגתו בעקבות האסון הלאומי של ה-7 באוקטובר. נייר העמדה של זולת בנושא זה מבהיר מדוע הקדמת הבחירות היא מוצדקת, חיונית ואפשרית.

.
עיקרי
עמדת זולת המובאת במסמך היא שיש להקדים את הבחירות, דווקא בשל עומק הטלטלה שעברה ועוברת החברה הישראלית מאז ה-7 באוקטובר. בעקבות משבר לאומי עמוק ומתמשך, יש לשמוע מהציבור עצמו באשר להנהגה הרצויה בעיניו לשיקום החברה והמדינה. במצב הנוכחי הממשלה משוללת אמון הציבור, ובדחיית קיומן של בחירות נפגעת זכות האזרחים להשפיע על סדרי העדיפויות הלאומיים ביום שאחרי.

להלן פירוט ההנמקות המרכזיות המובאות במסמך:

  • חשיבותה של זכות היסוד לבחור בבחירות דמוקרטיות שלטון העם הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, לפיו הציבור בוחר את מנהיגיו ומעניק להם את הסמכות למשול בשמו ולמענו. הכלי המרכזי להבעת אמון הציבור בהנהגה הוא בחירות חופשיות, המאפשרות לאזרחים לבטא את העדפותיהם בנוגע לניהול המדינה.
    .
  • הצורך בהכרעת הציבור בעקבות משבר לאומי האירועים המטלטלים שחוותה המדינה ב-7 באוקטובר הביאו לכך שבכלל חלקי החברה הישראלית ברור לחלוטין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. פער זה בין השאלות וההכרעות שהחברה הישראלית צריכה להתמודד איתן לבין השאלות בהן עסקו הבחירות שהתקיימו בנובמבר 2022 והנציגות הפוליטית שנבחרה במסגרתן, מצדיק את הקדמת הבחירות למועד קרוב ככל הניתן.
    .
  • השפעתן המכרעת של הסוגיות המונחות לפתחה של ההנהגה על עתיד המדינה ההצדקה להקדמת הבחירות מתחדדת לאור העובדה שלהכרעות שיתקבלו עכשיו צפויה להיות השפעה ארוכת טווח על עתידה של מדינת ישראל. לכן יש לחזור לציבור הישראלי, להציף בפניו את העמדות השונות שקיימות ביחס לשאלות שעומדות על הפרק, ולאפשר לו לבטא את העדפותיו באמצעות בחירות לכנסת.
    .
  • יש תקדים לקיום בחירות בישראל במצב משבר אסון ה-7 באוקטובר הוא חסר תקדים. עם זאת, ניתן ללמוד ממקרים שבהם התקיימו בחירות בישראל בזמן מלחמה או בשעת חירום. במסמך מובאות דוגמאות להתקיימותן של בחירות ואף הקדמתן בעתות מלחמה וחירום. אין הצדקה מספקת להימנעות מהקדמת הבחירות הטיעונים לאי קיום בחירות אינם מספקים ביחס לחשיבותן.
    .
    כך למשל, ה
    עלות התקציבית והכלכלית של בחירות אמנם משמעותית, אך נמוכה ביחס להשלכות הכלכליות של המלחמה; ההגבלות על פעולת הממשלה שתהפוך לממשלת מעבר אינן דרמטיות, וממילא ראוי ליישמן בהתאם לעמדה שעל הכרעות מדיניות משמעותיות להתקבל לאחר חידוש אמון הציבור בהנהגה; הקדמת הבחירות אמנם עלולה להביא להחרפת הקיטוב הפוליטי, אולם החרפה כזו היא במידה רבה נגזרת של התנהגות המנהיגות הפוליטית, ובנוסף, הבחירות לכנסת מהוות את המנגנון הדמוקרטי המרכזי להתמודדות עם אי הסכמות אלו; הקדמת הבחירות עלולה גם להגביר את הפוליטיזציה של מדיניות הממשלה, אולם כבר כעת לא חסרות ראיות לפוליטיזציה כזו מצד הממשלה.

.
לסיכום, עמדת מכון זולת היא כי
ראוי שהכנסת תכריז כבר עתה על התפזרותה, ובקונצנזוס רחב ככל הניתן, ובכך יבטאו נבחרי הציבור אחריות ממשית ביחס למחדלי ה-7 באוקטובר.הכרעת האזרחים בנוגע להנהגתם היא זכות יסוד דמוקרטית, שמימושה חשוב ביתר שאת לאחר אסון לאומי חסר תקדים. על מנת לחדש את אמון הציבור, על נבחרי הציבור להכיר בכך שהם והמדיניות שהם מבקשים לקדם צריכים לעמוד לבחירה מחודשת.

לקריאה נוספת:

>> “גם את הבחירות הכלליות אפשר וצריך לקיים עכשיו”, זמן ישראל 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן