מכון זולת העביר לוועדת הכנסת פניה דחופה לקראת הדיון שנערך בוועדה ב-29.1.24 בשאלת הדחת ח”כ עופר כסיף בעקבות חתימתו על עצומה פוליטית שנשלחה לבית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ).
מכתבנו קרא לחברי הוועדה להחליט כבר בפתח הדיון שלא להציע להפסיק את כהונתו של ח”כ כסיף, וזאת בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית העומדת בדרישות הפסיקה והוראת סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת שנוסף בתיקון מס’ 44 (“חוק ההדחה”).
המכתב גם הזכיר לחברי הכנסת את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין הפעלת המנגנון להדחה, לפיהן סמכות ההדחה תופעל באופן דווקני, מצומצם ובמקרי קיצון חריגים שבחריגים, כשהדרישה היא שהראיות לביסוס המעשה או המעשים תהיינה “ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות”.
לכן, השאלה היחידה שעומדת על הפרק אינה אם ההתבטאות הפוליטית של ח”כ כסיף מקוממת חברי כנסת אחרים ואת ציבור בוחריהם, אלא אם ההתבטאות מהווה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לצורך קידום הליך הדחה על פי אמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה. בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית, הרי שעצם הדיון באפשרות ההדחה של ח”כ כסיף מהווה ניצול לרעה של סמכות הכנסת, שיש בה פגיעה חריפה בזכויות החוקתיות לבחור, להיבחר ולחופש הביטוי הפוליטי של נבחרי ציבור.
בנוסף, אף שגם במדינות מערביות אחרות בעולם (דוגמת ארה”ב, קנדה ובריטניה) קיימת סמכות להדחת חברי פרלמנט, הרי שבפועל זו מיושמת שם בעיקר במקרים פליליים או במקרים שעניינם טוהר המידות, ולא במקרים מובהקים של מימוש חופש הביטוי הפוליטי על ידי נבחר ציבור.
מדינת ישראל אינה רוצה להידמות לרוסיה של הנשיא פוטין, בה נשללת הזכות להיבחר ממי שמביעים התנגדות למלחמה באוקראינה ולסיפוח שטחיה. מפליא כיצד בעת שאזרחי ישראל מפונים, חטופים וסובלים מנזקי המלחמה, הכנסת מוצאת זמן לנהל דיון מופרך, פסול ומיותר, על אף שידוע מראש שאין אפילו סיכוי קלוש ביותר כי הדחתו של ח”כ כסיף תוכל לעמוד במבחן בג”ץ.
במקום זאת, אזרחי ואזרחיות ישראל מצפים שהכנסת וועדותיה השונות ידאגו לסייע לאזרחי המדינה בעת הזו – להקל את הבירוקרטיה של מנגנוני הפיצויים לכלל הניזוקים מהמלחמה; לדאוג לשיקום המפונים, החטופים ששוחררו והניצולים מהטבח; להבטיח את יציבות הכלכלה והחברות הממשלתיות; לדאוג להחזרת הביטחון האישי ולמאבק בארגוני הפשיעה; ובמיוחד למלא את חובותיהן לפקח על הממשלה – שלא תפקדה לפני אסון ה-7.10 וממשיכה לא לתפקד גם אחריו – הן במישור הביטחוני והמדיני והן במישור האזרחי.
