חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

אחרי שהאבק ישקע – הסכנות בנרמול שיח הטרנספר

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת הדו”ח המלא לחצו כאן

מסמך מחקרי זה של מכון זולת שם את הזרקור על ההקצנה בשיח בישראל בעקבות אירועי השבת הנוראה של השביעי באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. אדוות ההשפעה של המתקפה הרצחנית של חמאס ושל המלחמה שזו הציתה – על ישראל, על הפלסטינים, ועל העולם כולו – נרחבות וקשה לאמוד את היקפן בעודנו בעין הסערה. אחת מההשפעות המיידיות שניתן היה לזהות אחרי השביעי באוקטובר היא ההקצנה בתפיסות ובשיח בישראל, שמשתקפת בתקשורת וברשתות החברתיות ובמסרים שמשמיעים נבחרי ציבור וגורמים בכירים בממשלה. אלה קוראים, במישרין או בעקיפין, להשמדת עזה, לפגיעה בתושביה ולגירושם מהרצועה. נרמול השיח האלים, שאינו מרוסן על ידי גורמי אכיפת החוק ושומרי הסף, כרוך במחירים פנימיים וחיצוניים כבדים מאד, החל מאובדן האמון במוסדות השלטון והחרפת הקיטוב בין יהודים לערבים ועד להוקעתה של ישראל בזירה הבינלאומית, בעקבות האשמתה בפשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי לצדק ובמקומות נוספים. המסמך מנתח את השיח וסוקר את השלכותיו על הביטחון ויחסי החוץ של ישראל וכן על החוסן הלאומי בחברה הישראלית פנימה.

אמירות מסיתות ומתסיסות נשמעות מעל כל הבמות לא רק כלפי העזתים, אלא כלפי פלסטינים בכלל, לרבות פלסטינים אזרחי ישראל. שומרי הסף וגורמי אכיפת החוק אינם פועלים לענישת המסיתים לאלימות ולגזענות, בין אם הם נבחרי ציבור או פרשנים ועיתונאים, ואף מגבים את הרדיפה וההשתקה של מי שכן מעזים להשמיע ביקורת, ובפרט של ערבים אזרחי ישראל. בהיעדר גבולות, השיח המשתולל משמש גורמים קיצוניים ובעלי אינטרסים לקביעת עובדות בשטח ולצבירת כוח פוליטי, באמצעות פרעות והתעמרויות שהובילו לגירושם של אלפי פלסטינים מבתיהם בגדה המערבית וביצירת איום ממשי על ביטחונם הפיזי והכלכלי של הערבים אזרחי ישראל.

המסמך בוחן כיצד שיח הטרנספר שרווח בישראל נשמע ומובן מחוץ לישראל, שם כן חשופים לתמונות הקשות מעזה, לממדי ההרג, ההרס והרעב, ומודאגים מאובדן השליטה על המתנחלים בגדה. הצטברות התבטאויות הבכירים מחזקת את הרושם שמדינת ישראל פועלת בכוונה, או לכל הפחות באדישות, לפגיעה באזרחיות ובאזרחים פלסטינים בלתי מעורבים, תוך זניחת ערכים ועקרונות בסיסיים של המשפט הבינלאומי והישראלי. פנייתה של דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק בטענה שישראל מפרה את האמנה למניעת ולענישת הפשע רצח עם הסתמכה על אמירות בכירי המשטר בישראל ועל היעדר התגובה המשפטית להן, על מנת לבסס את היסוד הנפשי הנדרש – כוונה להשמיד.

המסמך מראה שלשיח הקיצוני תרומה משמעותית לפגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל כמדינה דמוקרטית, המקדשת את החיים ומחויבת להגנה על זכויות אדם, ובהתאם לכך הוא מביא גם לפגיעה במעטפת ההגנה של ישראל השומרת על ביטחונה הלאומי. יתר על כן, באווירה הציבורית שנוצרה, בה אזרחי ישראל הערבים מתוייגים אוטומטית כאויבים פוטנציאליים, נעצרים במאות, מפוטרים מעבודתם, מורחקים ממוסדות לימוד, מודרים ומושתקים, הקיטוב החברתי מחריף והאמון ביכולתה של המדינה להגן על המיעוט נשחק עד נעלם. בתנאים אלו, נשחק גם החוסן הלאומי של ישראל, ויכולתה לשקם את עצמה כחברה דמוקרטית שואפת חיים נחלשת.

קביעת גבולות השיח הלגיטימי היא צעד ראשון וחשוב בדרך ללקיחת אחריות מחודשת על חייה של החברה הישראלית לאחר אסון ה-7.10 ועל גורלה של מדינת ישראל. האפשרות להתרומם מהשפל לעבר שיקום והחלמה תלויה ביכולת לרסן את השיח הקיצוני. היכולת של ישראל להיות שותפה לגיטימית ב”משפחת העמים”, לקיים יחסי חוץ תקינים ולהיאבק באנטישמיות הגואה, תלויה בהוכחה שהחברה הישראלית לא נותנת לגיטימציה לדיבור על טרנספר וטיהור אתני. היכולת לקיים חברה שוויונית ובריאה כאן תלויה בכך שנפסיק להרעיל את הבאר.

לכן, גיבש מכון זולת שורה של המלצות המתמקדות בצעדים הנדרשים לסימון מחודש של גבולות השיח הסבירים, בדגש על המערכים שהשפעתם על יחסי החוץ והביטחון של ישראל ועל החוסן הלאומי שלה קריטית – דרג מקבלי ההחלטות במדינה וכן התקשורת. ההמלצות מתמקדות בשלושה תחומים:

  1. הגבלות על נבחרי ציבור – חברי כנסת ונבחרי רשויות מקומיות

ההמלצות מתמקדות בהגברת האכיפה על התבטאויות המסיתות לאלימות ובחיזוק ההנחיות בנוגע למגבלות על ביטויים מסיתים. הן כוללות בין היתר את ההמלצה כי ועדת האתיקה בכנסת תפעיל את סמכותה בנושא וכן כי הקוד האתי לראשי הרשויות המקומיות יעודכן וייאכף על ידי וועדת אתיקה שתוקם במשרד הפנים.

  1. משרתי ציבור

המלצה לנציב שירות המדינה להנחות את כל משרתי הציבור, כי הם מחויבים מתוקף החוק, ובפרט מתוקף התקשי”ר, לשמור על התנהגות נאותה ומכבדת כלפי הציבור ולהימנע מהתבטאויות מסיתות.

  1. גבולות השיח בתקשורת

ההמלצה מתמקדת בצורך לאכוף את כללי האתיקה לשידורי טלוויזיה ולרדיו על ידי הרשות השנייה ולפעול כנגד המפרים. בנוסף המלצנו לרשות השנייה לפרסם הנחיות מבהירות בדבר המחויבות של בעלי הזיכיון לדיווח אובייקטיבי, מאוזן ומדויק, כולל דוגמאות ספציפיות של פרסומים ושידורים שאינם עומדים בסטנדרטים הללו, ולהתחייב לנקיטת צעדים במקרה שהסטנדרטים יופרו בעתיד.

>> לפניית נשיאת מכון זולת ליועמ”שית בבקשה לחקור את התבטאותו של ח”כ סעדה בגין תמיכה ברצח עם

תרומה מתחדשתתרומה חד פעמית

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן