חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

חוק ביטוח סיעודי ממלכתי – אחריות המדינה לאפשר להזדקן בכבוד

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה בגירסת PDF

מכון זולת מציע לקדם מיידית חוק לביטוח סיעודי ממלכתי.

בימים אלה אנו עדים למשבר חמור בביטוח הסיעוד הקולקטיבי שנעשה באמצעות קופות החולים ומופעל באמצעות חברות הביטוח הפרטיות, אשר החליטו לצאת מתחום ביטוחי זה או לשנות באופן דרמטי את תנאי הזכאות בעת הפעלת אירוע ביטוחי. מאז שהתפתח נושא הטיפול בקהילה בשנות ה-80, חלק ניכר מהטיפול בזקנים סיעודיים עבר ממוסדות, המרחיקים את המטופל מביתו, משפחתו וקהילתו, חזרה אל הבית, תוך מתן סיוע להמשך חיים פעילים, כמידת האפשר.

עמדת מכון זולת היא שאין כל היגיון או הצדקה לכך שגופים למטרת מקסום רווחים יהיו אמונים על מתן מענה לטיפול נדרש. הגיעה העת לקדם פתרון מלא וממלכתי לטיפול הסיעודי ולהכניס אותו לסל השירותים. יש לחוקק חוק ביטוח סיעוד ממלכתי, להעלות את מס הבריאות ולאחד בין תקציבי משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, כך שניתן יהיה לקבל מימון ציבורי מלא גם לטיפול סיעודי בקהילה.

הוצאות הציבור הישראלי על ביטוחים סיעודיים גבוהה באופן משמעותי מהמקובל במדינות אירופה. המדינה מממנת, כאמור, באופן מלא את האשפוז הסיעודי בלבד, והמדיניות מסתמכת על כך שרוב הציבור מעוניין בטיפול בבית ועל כן ישלם מכספו.

הפתרון הנדרש הוא ביטוח סיעודי ממלכתי וביטול האבחנה המימונית בין אשפוז לטיפול בבית –הטיפול הסיעודי בישראל הוא דוגמא להתנערות המדינה מחובותיה כלפי האזרחים ובראש ובראשונה כלפי אזרחיה הזקנים. ישראל מגלגלת את רוב האחריות על הטיפול הסיעודי על הזקנים ועל בני משפחותיהם. הביטוח הקולקטיבי באמצעות קופות החולים נתן מענה חלקי, אשר כעת מתברר כי אף הוא אינו מחזיק לאורך זמן.

עמדת מכון זולת היא כי יש לקדם באופן מיידי חוק ביטוח סיעודי ממלכתי, לשלבו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהוציא מהמשוואה את חברות הביטוח הפרטיות. חוק כזה יבטיח כי כל תושב בישראל יזכה להזדקן בכבוד גם אם הוא נדרש לטיפול סיעודי, וכי יוכל לקבל טיפול כאמור בקהילה או במוסד, לפי בחירתו. במסגרת חוק זה יש לבחון גם את הסוגייה של אופן מתן הטיפול הסיעודי, ובכלל זה את מדיניות העסקת עובדות הסיעוד ושכרן. בנוסף יש לבחון את קידומם של פתרונות קהילתיים קולקטיביים, המאפשרים חיים בקהילה ולא רק בבית, כמקובל בעולם.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן