חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

חוק הרחבת שידורי הרדיו האזורי של קרעי – לא חוקתי ופוגע בדמוקרטיה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

מכון זולת הגיש למשרד התקשורת הערות על תזכיר חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הוראת שעה  – חרבות ברזל) (הרחבת שידור רדיו אזורי מחוץ לאזור הזיכיון הקיים), התשפ״ד–2023, שבו מוצע כי בעל זיכיון לשידורי רדיו אזורי המעוניין בכך יוכל להרחיב את שידוריו אל מחוץ לאזור הזיכיון. בדברי ההסבר של החוק נכתב כי מטרת ההסדר ליתן מענה בטחוני וחברתי במצב שבו יידרש הציבור לשהות במקלטים לפרקי זמן ארוכים, שכן “ייתכן שלציבור זה לא תהיה יכולת לקבל התרעות של פיקוד העורף…, ובכלל זה היעדר יכולת לקלוט שידורים של חלק מהתחנות… “. להלן עיקרי הבעיות בהסדר המוצע עליהן התריע מכון זולת:

1. ההסדר המוצע משולל בסיס עובדתי: 

      • לא הונחה תשתית עובדתית המעידה על קיומו של צורך בטחוני או אחר עליהם יוכל ההסדר המוצע ליתן מענה. 
      • בהיבט הטכנולוגי מדובר בהסדר שבמקרה הטוב אינו ישים, ובמקרה הרע ייצר כאוס במפת הרדיו, זאת בשל דילוג על הליכי ההקצאה הקבועים בפקודת הטלגרף האלחוטי והעלויות הגבוהות הנלוות ליישומו. 
      • ההסדר מנוגד לצרכי חירום ועלול לסכן חיים. מרבית הסכנות הן אזוריות, והפיכת התחנות למעין ארציות לא רק שלא תתרום, אלא אף תפגע ביכולתן של תחנות אזוריות להתריע על סכנות אלה.

2. ההסדר אינו חוקתי ופוגע באופן לא מידתי בחוק יסוד חופש העיסוק ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו: 

      • הרחבת רישיון השידור האזורי לארצי כמוצע שקולה להענקת זיכיון חדש לשידורי רדיו ללא הליך באופן הפוגע בתחרות, בחובה להזדמנות שווה ובחופש העיסוק.
      • ההסדר לא מידתי ועלול לייצר כאוס טכנולוגי. ההסדר המוצע אינו עומד במבחני פסקת ההגבלה שבחוק יסוד חופש העיסוק: 1. אין קשר רציונלי בין האמצעי, כלומר בין מתן האפשרות לתחנות הרדיו, לבין המטרה – מתן מענה לצורך בטחוני או חברתי, אשר כלל לא בוסס. 2. הפגיעה במי שאינו יכול להתמודד על רישיון שידור כאמור היא פגיעה קשה ולא מידתית. 3. במבחן התועלת, לא רק שלא הוכחה תועלת מההסדר המוצע, אלא ההפך הוא הנכון – הסדר כזה מייצר כאמור כאוס טכנולוגי במפת התדרים, ויתרה מכך, הוא עלול לגרום נזק משמעותי מאחר והוא מביא להזנחת המיקוד האזורי. באירועי חירום כגון ירי רקטות, חדירה לישובים, שריפות או התהפכות משאית, פוגע ההסדר המוצע בתפקידה וביכולתה של תחנה אזורית לשדר התרעות ממוקדות אזורית.

3. ההסדר המוצע הוא שחיתות ציבורית – משמעו מתן טובות הנאה לבעלי הזיכיון של הרדיו האזורי וצעד נוסף בהשתלטות השלטון על הרשות הרביעית: 

      • מטרת ההסדר נלמדת מנהניו – בעלי זיכיונות השידור לרדיו אזורי, שיוכלו לשדר בפריסה ארצית ולהרחיב את קהל מאזיניהם והשפעתם, וכן השר, שהוא, כמו ממשלתו, יחזקו אחיזתם בגופי השידור ובהפצת תכנים הנוחים להם.
      • מבין הגדרות המונח שחיתות ישנה אחת המתארת כלשונה את ההסדר – ׳פוליטיקאים המעניקים חוזים לנותני חסותם׳. שחיתות במובנה העמוק ביותר, הנעשית ׳מעל השולחן׳ ונטולת בושה היא קלפטוקרטיה – והיא שלפנינו, הצעות חקיקה במסגרתן עושה השלטון בנכסי ציבור כבשלו.
      • עמדתנו שההסדר המוצע הינו צד נוסף במסע הביזה של נכסי ציבור ודינו להיגנז, שאחרת מחירה של השחיתות ידוע: פגיעה בדמוקרטיה, והחרפת אי השוויון והפילוג החברתי.


4. לסיכום, עמדת מכון זולת היא כי מדובר בהסדר נטול בסיס עובדתי, שאינו חוקתי, הפוגע בחוק יסוד חופש העיסוק ובחוק יסוד כבוד האדם, אשר שמהווה צעד נוסף במסע הביזה של נכסי ציבור הנמשך ביתר שאת גם עת מלאו השמים עשן קרבות ותהומות של כאב פעורים בלב החברה הישראלית. 

לקריאה נוספת:

>> העין השביעית: “חוות דעת חריפה על חוק הרדיו של שלמה קרעי: “שחיתות במובנה העמוק ביותר”

תרמו לנו:

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן