חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

מרכזי החוסן – תקציב למדינת רווחה בהתנחלויות בלבד

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה בגירסת PDF

>> ב6 לדצמבר 2023 נערך בוועדת הבריאות דיון מהיר שעסק בסגירת מכון חוסן בגולן. מכון זולת ביקש להביע את התנגדותו לסגירת המכון. בדיון השתתף ח”כ גלעד קריב, אשר הציג את עמדת מכון זולת, כפי שגובשה והוצגה בנייר עמדה זה.

>> כתבה של נועה שפיגל ועדי חשמונאי ב”הארץ” על סמך נייר העמדה

 

מכון זולת מבקש להביע את התנגדותו לתקצוב הסקטוריאלי של מרכזי החוסן, אשר יוביל להפקרת בריאותם הנפשית של תושבי הצפון.

רקע

הטבח והאירועים המזעזעים שביצע חמאס ביישובי עוטף עזה ב-7.10.23 ומצב המלחמה המתמשך בדרום וצפון הארץ, מובילים לעליה חדה במצוקות הנפשיות של אזרחי ישראל, ועל המדינה לתת לכך מענה.

החל משנת 2009 משרד הבריאות מפעיל “מרכזי חוסן”, שתכליתם לקדם את החוסן האזרחי של תושבים החיים בישובים המצויים תחת איום ביטחוני. מרכזי החוסן מעניקים שירות מקצועי, ארגוני וטיפולי, המאפשר לרשויות לספק מענה לפרט, למשפחה ולקהילה.

תקצוב מרכזי החוסן

סוגיית תת-התקצוב של מרכזי החוסן עומדת על סדר היום הציבורי מזה שנים רבות, אולם התקציבים לא מועברים, ולא נקבעה אסטרטגיה שתיתן מענה לצרכי התושבים. שני מרכזי חוסן אכן נפתחו ב-2021 בצפון באזור הגליל. יחד עם זאת, לא נקבעו קריטריונים ברורים לפתיחת מרכזי חוסן ולא מסגרות ברורות לתקצובם.

באשר לא נמצא התקצוב למרכז החוסן בגולן, אמור מרכז זה להסגר. במקביל, ב- 2023 הממשלה החליטה להקצות במסגרת הכספים הקואליציוניים 6 מיליון שקלים נוספים למרכזי החוסן בהתנחלויות בשטחי הגדה המערבית. על אלה אמורים להתווסף 4 מיליון שקלים נוספים בתקציב 2024.

הוספת תקציב בהיקף גדול כל-כך למתנחלים, תוך הפקרת תושבי הצפון, אינה אלא המשך החלטתה של ממשלת ישראל לטפח את מדינת הרווחה של ההתנחלויות ולצמצם עוד יותר את הזכויות החברתיות של תושבי מדינת ישראל. הדברים חמורים פי כמה בעת הזו, בה תושבי צפון הארץ נדרשים להתמודד עם פעולות מלחמתיות המתבצעות בקרבתם.

מכון זולת קורא לכנסת ישראל למנוע את הפלייתם החמורה של תושבי צפון הארץ ולהבטיח כי מרכז החוסן בגולן ימשיך לתפקד ולתת מענה לנזקקים לו ביישובי הצפון.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן