> פורסם לראשונה ב”הארץ”, 4.12.2023:
קשה להמליץ בלב שלם על קריאת הריאיון עם ד”ר כוכב אלקיים־לוי ב”הארץ”, מייסדת הנציבות האזרחית לפשעי חמאס נגד נשים וילדים. הנשים האלה עושות עבודה קריטית במחיר נפשי שאפשר רק לנחש. בהתאמה, הריאיון הוא קריאה מבעיתה על האונס השיטתי שנעשה בידי הפסיכופתים מחמאס ב–7 באוקטובר. זה טקסט חשוב ומצלק. ונראה לי שרבות מאיתנו מצולקות דיין גם כך. אחסוך את פירוט הזוועות. חמאס רצה להפיצן, ולכן גם תיעד אותן בדבקות. לא מגיע לנשים ולגברים שהיו שם שנצמצם אותם רק לרגעים האחרונים האיומים האלה, ולא מגיע למשפחותיהם עוד סבל וזעם. מאלה יש מספיק.
נוכח העדויות כמעט בלתי אפשרי שלא לחוש זעם ובושה לנוכח שתיקתם של ארגוני נשים בינלאומיים. לגנות אונס שיטתי לא אמור להיות מבחן מוסרי קשה במיוחד, ובכל זאת ארגון הנשים של האו”ם נדרש לכמעט חודשיים של גמגומים עד ששחרר גינוי רפה. זה אינו אובדן דרך, זו הסכמה לחיות עם אונס ועינויים ככלי לחימה לגיטימיים. מדובר בהפקרתן של נשים. לא רק יהודיות. פסיכופתים ברחבי העולם לומדים את הימים האלה. הם יחזרו, במקום אחר, לנשים אחרות, מסיבות אחרות.
הארגונים הללו הוקמו מתוקף ההנחה שזכויות נשים הן זכויות אדם, ושלעתים קרובות מדי נשים הופכות לקורבנות המיידיים של לחימה. בסרברניצה הסרבים השתמשו באונס כאמצעי להשמדת עם, עם מחנות אונס שנועדו להכניס נשים להריון. בעוטף, נשים וגברים נאנסו ועונו כאמצעי טרור. ארגונים שמודעים היטב למשמעותה של אלימות מגדרית ומגמגמים גם נוכח היקף הזוועות, השיטתיות הביזוי וההשפלה, אינם מתעניינים בזכויות נשים אלא, לכל היותר, בשימוש בהן כנשק פוליטי. איך מוסדות בינלאומיים יוכלו להרים ראש אחרי החרפה הזו?
אבל את זה קל לומר. ד”ר אלקיים־לוי אומרת דבר נוסף — ישראל צריכה לשלב נשים בעמדות הנהגה: “העובדה ש–50% מהאוכלוסייה לא מיוצגת, יוצרת כשלים תשתיתיים בחוסן הלאומי של ישראל. אנחנו קושרים לעצמנו את הידיים ביכולת להתמודד עם משברים, להוביל תהליכים ארוכי טווח, להניע מדינה. מעבר לעובדה שמדובר בכשל דמוקרטי”.
ראינו כיצד טנקיסטיות נלחמו ב–7.10, אחרי שגברים אפסים שכיהנו כמש”קי דת סיפרו לנו במשך שנים שהן פוגעות בחוסן הלאומי. ראינו איך הנהגה גברית בזה לאזהרות של תצפיתניות ונגדת בכירה באמ”ן. ראינו כיצד ממשלה שמורכבת כמעט כולה מגברים, שמנכ”לי המשרדים שלה גברים, לא מצליחה לקשור שרוכים בלי הוראות הפעלה מאיקאה. “אין מנגנונים להבטחת ייצוג, ואלו שהיו נדרסו בממשלה הזאת ברגל גסה”, אומרת אלקיים־לוי.
