נייר עמדה זה נכתב על רקע התבטאויות שונות של שר התקשורת ד”ר שלמה קרעי בהקשר לסגירת תאגיד השידור הציבורי, ביניהן: “הציבור לא צריך לממן ערוץ מסוים”, “לא צריך להיות שידור ציבורי”, “שידור ציבורי זה דבר פסול”, ועל רקע תזכיר חוק התקשורת (שידורים] שפרסם משרד התקשורת ב-24.7.23 המציע לערוך שינויים מהותיים בשוק התקשורת בישראל ועוסק הן בגופי התקשורת המסחריים והן בגופי התקשורת הציבוריים.
בהתייחס לחמש טענות מרכזיות שעלו מהצעותיו של המשרד ושל השר בראשו, מראה המסמך כי הן עומדות בסתירה לידע מחקרי-אמפירי על מקומו של השידור הציבורי בשוק התקשורת בכלל, ועל תפקוד השידור הציבורי בישראל בפרט.
טענה שגויה 1: סגירת התאגיד תייצר תחרות מסחרית בשוק התקשורת ותביא איתה מגוון וריבוי קולות
מחקרים מראים כי צמצום המימון והחופש של כלי תקשורת ציבוריים משמעו פגיעה בפלורליזם בשוק הדעות הנשמעות בחברה. בניגוד לשידור הציבורי, כלי תקשורת מסחריים מחוייבים לתעדף את האינטרסים הכלכליים של הבעלים והמפרסמים. בהתאם לכך, בשידור הציבורי קיים תוכן מגוון יותר, מאוזן יותר ושערורייתי פחות המצייד את ציבור צופיו במידע מהימן יותר.
טענה שגויה 2: בתאגיד השידור הישראלי אין ייצוג של קולות מגוונים ולכן יש להקים ועדה שתגדיר ותפקח על המגוון בתוכן ובעובדים
מגוון (diversity) בתכנים ובכוח העבודה הוא אחד מערכי הליבה של השידור הציבורי בכלל (כפי שמגדיר ארגון השידור האירופי ה-EBU) ושל השידור הציבורי הישראלי בפרט. ערך זה הוגדר בחוק רשות השידור המקורי במפורש כערך לו מחויב השידור הציבורי, ומקודם הלכה למעשה בחוק השידור הציבורי החדש, הן בייצוג והן בהעסקה. האפשרות להציג על המסכים, להעסיק ולשרת אנשים ונשים מקבוצות שונות, ובמקביל ליצור תוכן שמיועד לקבוצות מגוונות בציבור עבור צופים שהמפרסמים בערוצים המסחריים לא חפצים ביקרם, היא אחת המטרות והחוזקות של השידור הציבורי בישראל.
טענה שגויה 3: יש צורך בהגברת רגולציה (ופוליטיזציה) של השידור הציבורי
שר התקשורת קורא להקמת ועדה שתגדיר קריטריונים למיון עובדים וסינון תכנים בתאגיד השידור, שלטענתו לא מוסדר בצורה מספקת. ועדה כזו היא בבחינת מתן יד חופשית לפוליטיקאים למנות את מקורביהם ועושי דברם.
טענה שגויה 4: חלוקה מחודשת של אפיקי השידור הקיימים בישראל תיטיב עם שוק התקשורת
כחלק מתוכניתו מלאת הסתירות של משרד התקשורת, הכריז השר קרעי על פתיחת תדרי שידור הרדיו הארצי לתחרות עבור תחנות מסחריות-פרטיות נוספות. הפקעת תדרים זו משמעה סגירה של תחנות המשדרות בתדרים ארציים במסגרת השידור הציבורי. בהתבטאויות אחרות בנושא זה שר התקשורת טען, ללא ביסוס או הסבר נרחב, כי ניתן להפחית את כמות התדרים המשויכים לתחנת שידור ארצית ובכך לפתוח תחנות נוספות מבלי לפגוע בקיימות. המסרים הסותרים הממשיכים לצאת ממשרד התקשורת בנושא זה משאירים הן את הדיון הטכני והן את הדיון התוכני מעורפל ולא ברור.
טענה שגויה 5: יש לצמצם ולהצמיד את מקורותיו התקציביים של השידור הציבורי להחלטות תקצוב הממשלה
דברי הפתיחה לחוק תאגיד השידור הציבורי מדגישים כי אופן המימון של שידורי התאגיד הוא תנאי הכרחי לעצמאותו, וכן שעצמאות זו חיונית למילוי שליחותו הציבורית בשימור הדמוקרטיה. צעדיו המוצעים של השר קרעי עומדים באופן ישיר נגד הצורך המהותי לשמר את מקורותיו התקציביים הבלתי תלויים של השידור הציבורי בישראל, ולהפריד ביתר שאת בין תקציב המדינה, מימון תאגיד השידור וקביעת תכניו דרך ועדות תקציביות.
