חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מנכ”לית זולת עינת עובדיה בהפגנה בעתלית: “הממשלה שונאת נשים”

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם
ב-26.8.23, מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, נאמה בהפגנה המרכזית של תושבי עתלית וישובי חוף הכרמל.
להלן תמלול דבריה:
“ערב טוב ואיזה מחאה מדהימה.
אנחנו ננצח כי אנחנו לא שותקות, כי העיניים שלנו על הכדור. אנחנו רואות לכם, לכל 64 חברי הכנסת ולכל שרי הממשלה שונאי הנשים, שרואים בנו בעיה קשה. אנחנו ״מפרות סדר״? פרובוקטיביות? מתגרות? מפריעות לגברים?
לא לא! אנחנו לא ניתן לכם לסמן אותנו כבעיה. בסקר שערכנו במכון זולת במסגרת פרויקט מדד זכויות האדם שאלנו מי לדעתכם יפגע הכי הרבה מהמהפכה המשטרית – 53% מהנשים השיבו שמצב הנשים יפגע הכי הרבה.
לא סתם אנחנו רואות כל כך הרבה נשים מפגינות ומנהיגות את המחאה הזאת. אנחנו מפחדות פיזית על החיים שלנו. ולא סתם.
נשים בישראל עדיין מוכות, מוטרדות מינית, נרצחות, מופלות בבית הדין הרבני, נאבקות על שכר, על מקומן סביב שולחן הממשלה.
ומה עושה הממשלה?
היא מחלקת נשק לכל מי שמבקש, נשק שמעלה את אחוז הנשים הנרצחות בחברה. אנחנו הנפגעות הראשונות.
היא אומרת ליהודים שלאנוס אותנו זה פחות גרוע משערבי אונס אותנו.
היא מפרידה אותנו בשמורות טבע, באוטובוסים, בצבא.
היא מדירה אותנו מהמרחב הציבורי, וממוקדי קבלת החלטות. ראש הממשלה מכנס ועדת שרים למצבי חירום – בלי אף אישה מסביב לשולחן.
היא מעבירה חוק לביטול הרשות לקידום מעמד האישה.
היא נותנת עוד כוח לגברים דתיים, חרדים וחרד”לים לשלוט בנו ובגופנו, ולכפות עלינו איך נתחתן ואיך נתגרש, את מי לאהוב ואיך לחיות.
היא מונעת מאיתנו הגנה שתציל את חיינו, בכך שמסרבת להצטרף לאמנת איסטנבול למניעת רצח נשים ואלימות מגדרית.
אסור לנו ללבוש מה שאנחנו רוצות, אסור לנו לשיר.
חוקי הדיקטטורה פוגעים הכי הרבה והכי חמור בנשים ולצד הנשים, גם ערבים, להט״בים ושאר המיעוטים.
זה מחייב אותנו, הנשים, להוביל מאבק סולידרי, לעמוד לצד הקבוצות האלה בכל מחאה.
.
ומי שעומד מאחורי האג׳נדה הקיצונית הוא פורום קהלת, אותו פורום שפועל למעלה מעשור כדי לנרמל רעיונות מופרעים וגזעניים וליישם אותם. הנה הרעיון המפלצתי הבא שלהם: המנכ״ל שלהם צייץ שזכות בחירה לנשים היא לא תנאי הכרחי לקיום דמוקרטיה.
חיסול הדמוקרטיה שהממשלה מתכננת, הוא מובנה ומתוכנן היטב, והוא מצליח בגלל האידיאולוגיה המסוכנת שמחברת בין כולם. יש בממשלה דבק מאחד – השאיפה להפוך את ישראל לדיקטטורה שמרנית שמקדשת את הגזענות, את שנאת הנשים הלהט״בים והמיעוטים, ממשלה שמקדמת עליונות יהודית וכפייה דתית בכל זירה, ומאיימת עלינו לחיות לנצח על החרב.
מכון זולת פועל בזירת מקבלי ההחלטות ובכנסת, אנחנו שם בכל ועדה, גם בתקופות קשות וחשוכות, מתקנות חקיקה ומציעות חקיקות חדשות שמחזקות את ההגנה על זכויות האדם, שמגינות עלינו מפני אלימות משטרה, מפני שחיתות, שמגבירות שקיפות, שפועלות נגד גזענות, ובעד שוויון לנשים ולמיעוטים.
.
אסור להפקיר יותר את הזירה לאנשים מופרעים, משיחיים, שונאי נשים, מחרבי הדמוקרטיה.
המחאה שלנו היא אור, היא שובר השיוויון. שבוע אחרי שבוע כמו מים נחצוב בסלע. כי כשהאיום הוא דיקטטורה זאת החובה שלנו להתנגד”.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן