נייר עמדה זה מראה כיצד ממשלת ישראל ה-37 פועלת להרחבת סמכויותיה של מדינת ישראל ושלוחיה בשטחים הכבושים, לצד צמצום אחריותם לשמירה על זכויותיהם של התושבים הפלסטינים, באופן שמייצר כוח חסר רסן ונטול איזונים. באמצעות שורה של מינויים, העברת סמכויות, הנחיות מנהליות והקצאות תקציבים, פועלת הממשלה למימוש המטרה הראשונה בקווי היסוד שלה והיא קידום “הזכות הבלעדית של העם היהודי על כל מרחבי ארץ ישראל”, בין הירדן לבין הים.
העברת הסמכויות על תיאום פעולות הממשלה בשטחים, על המינהל האזרחי ומנגנוני התכנון, הבניה והפיקוח שפועלים תחתיו לשר סמוטריץ’ כשר נוסף במשרד הביטחון, כמו גם העברת הסמכויות על כוחות השיטור לידי השר בן גביר, מהווים שינוי מבני של ממש באופן פעולת השלטון הצבאי ומשמען פירוק המפקד הצבאי מסמכויות השמורות לו באופן בלעדי על פי המשפט הבינלאומי.
בתמיכת הממשלה, השר הנוסף במשרד הביטחון סמוטריץ’, פועל במרץ להרחבה משמעותית של ההתנחלויות, להכשרת מאחזים ולהכפלת את מספר המתנחלים בגדה המערבית, אף כשהדבר עומד בניגוד לעמדת גורמי הביטחון. זאת במקביל להאצה ניכרת של מהלכי הנישול של פלסטינים מאדמותיהם, גירושם מבתיהם ופגיעה בזכויותיהם הבסיסיות, תוך הפרה בוטה של הסכמי אוסלו ושל התחייבויות בינלאומיות.
בנוסף, מתכננת הממשלה להחיל באופן מלא את הדינים הישראלים על המתנחלים המתגוררים בגדה המערבית, תוך העמקת ההפליה בדין בינם לבין הפלסטינים, ופועלת להקצאת תקציבי עתק לפיתוח התשתיות בהתנחלויות ולשיפור איכות החיים של מתנחלים, על חשבון הפלסטינים תושבי הגדה.
הצירוף של מהלך העברת הסמכויות עם מדיניות מוצהרת של מתן זכויות יתר מובנות לקבוצה אחת על חשבון האחרת על בסיס לאום נותן תוקף לטענות שישראל משתמשת בפרקטיקה של אפרטהייד, המוגדרת פשע במשפט הבינלאומי.
בד בבד, שוחקת הממשלה באופן מכוון ועקבי את מנגנוני הבקרה השיפוטיים ומצרה את רגליהם של ארגוני זכויות אדם ובכך מסירה את החסמים מפני הפעלת כוחו הדורסני של המפקד הצבאי בגדה.
בהיעדר בלמים, ממשלת ישראל מביאה לנקודת קיצון את הפער בין סמכויותיה ואחיזתה במרחב הגדה המערבית לבין ההתנערות מאחריותה להגנה על זכויות תושביו.
באקלים האלים הזה, פרעות של מתנחלים בפלסטינים – תוך פגיעה בגופם, בנפשם וברכושם – הפכו למחזה נפרץ, בזמן שחיילי הצבא עומדים מנגד, ואלו כמו אלו אינם נושאים באחריות למעשיהם. אין דין ואין דיין.
המהפכה המשטרית, אם כך, לא רק משקפת זליגה של תפיסות ופרקטיקות סמכותניות מהשטחים הכבושים לישראל גופא, אלא משמשת מכשיר להתרת הרסן של השלטון הסמכותני בשטחים עצמם ומאפשרת לשחרר את המפקד הצבאי, את כוחות הבטחון ואת ממשלת ישראל מאחריות לגורלם ולזכויותיהם הבסיסיות של תושביהם.
לקריאה נוספת:
