חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

מקסימום סמכות, מינימום אחריות: השלכות מדיניות הממשלה על זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה מראה כיצד ממשלת ישראל ה-37 פועלת להרחבת סמכויותיה של מדינת ישראל ושלוחיה בשטחים הכבושים, לצד צמצום אחריותם לשמירה על זכויותיהם של התושבים הפלסטינים, באופן שמייצר כוח חסר רסן ונטול איזונים. באמצעות שורה של מינויים, העברת סמכויות, הנחיות מנהליות והקצאות תקציבים, פועלת הממשלה למימוש המטרה הראשונה בקווי היסוד שלה והיא קידום “הזכות הבלעדית של העם היהודי על כל מרחבי ארץ ישראל”, בין הירדן לבין הים.

העברת הסמכויות על תיאום פעולות הממשלה בשטחים, על המינהל האזרחי ומנגנוני התכנון, הבניה והפיקוח שפועלים תחתיו לשר סמוטריץ’ כשר נוסף במשרד הביטחון, כמו גם העברת הסמכויות על כוחות השיטור לידי השר בן גביר, מהווים שינוי מבני של ממש באופן פעולת השלטון הצבאי ומשמען פירוק המפקד הצבאי מסמכויות השמורות לו באופן בלעדי על פי המשפט הבינלאומי.

בתמיכת הממשלה, השר הנוסף במשרד הביטחון סמוטריץ’, פועל במרץ להרחבה משמעותית של ההתנחלויות, להכשרת מאחזים ולהכפלת את מספר המתנחלים בגדה המערבית, אף כשהדבר עומד בניגוד לעמדת גורמי הביטחון. זאת במקביל להאצה ניכרת של מהלכי הנישול של פלסטינים מאדמותיהם, גירושם מבתיהם ופגיעה בזכויותיהם הבסיסיות, תוך הפרה בוטה של הסכמי אוסלו ושל התחייבויות בינלאומיות.

בנוסף, מתכננת הממשלה להחיל באופן מלא את הדינים הישראלים על המתנחלים המתגוררים בגדה המערבית, תוך העמקת ההפליה בדין בינם לבין הפלסטינים, ופועלת להקצאת תקציבי עתק לפיתוח התשתיות בהתנחלויות ולשיפור איכות החיים של מתנחלים, על חשבון הפלסטינים תושבי הגדה.

הצירוף של מהלך העברת הסמכויות עם מדיניות מוצהרת של מתן זכויות יתר מובנות לקבוצה אחת על חשבון האחרת על בסיס לאום נותן תוקף לטענות שישראל משתמשת בפרקטיקה של אפרטהייד, המוגדרת פשע במשפט הבינלאומי.

בד בבד, שוחקת הממשלה באופן מכוון ועקבי את מנגנוני הבקרה השיפוטיים ומצרה את רגליהם של ארגוני זכויות אדם ובכך מסירה את החסמים מפני הפעלת כוחו הדורסני של המפקד הצבאי בגדה.

בהיעדר בלמים, ממשלת ישראל מביאה לנקודת קיצון את הפער בין סמכויותיה ואחיזתה במרחב הגדה המערבית לבין ההתנערות מאחריותה להגנה על זכויות תושביו.

באקלים האלים הזה, פרעות של מתנחלים בפלסטינים – תוך פגיעה בגופם, בנפשם וברכושם – הפכו למחזה נפרץ, בזמן שחיילי הצבא עומדים מנגד, ואלו כמו אלו אינם נושאים באחריות למעשיהם. אין דין ואין דיין.

המהפכה המשטרית, אם כך, לא רק משקפת זליגה של תפיסות ופרקטיקות סמכותניות מהשטחים הכבושים לישראל גופא, אלא משמשת מכשיר להתרת הרסן של השלטון הסמכותני בשטחים עצמם ומאפשרת לשחרר את המפקד הצבאי, את כוחות הבטחון ואת ממשלת ישראל מאחריות לגורלם ולזכויותיהם הבסיסיות של תושביהם.

לקריאה נוספת:

>> עמוס הראל, הארץ: “נייר חדש של זולת מראה כיצד הממשלה מקדמת לצד ההפיכה המשטרית, ביסוס ריבונות בגדה המערבית”

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן