חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

חוק יולי אוגוסט: וובינר על המערכה הבאה בקרב על הדמוקרטיה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

 

ביום חמישי, 20 ליולי 2023, מכון זולת ערך וובינר בשם “חוק יולי אוגוסט: וובינר על המערכה הבאה בקרב על הדמוקרטיה”, שעסק במאבק ובו השתתפו חברי ועדת ההיגוי של זולת. את הוובינר הנחה ח”כ לשעבר והעיתונאי דניאל בן סימון, חבר ועדת ההיגוי של זולת.

נשיאת זולת זהבה גלאון נשאה דברי פתיחה: ” לקואליציה יש חזון אחר לישראל משלנו, אמרה, “הם מקדמים עליונות יהודית, רוצים סיפוח ופוגעים בנשים. אי אפשר להתפשר על דמוקרטיה”.

להלן עיקרי הדברים של המשתתפים:

ד”ר מיטל פינטו: “צמצום עילת הסבירות מאפשרת להתערב במינויים. היא מאפשרת להזיז את היועמש”ית ולא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. זה השלב הנכון להסלים את המחאה ולהראות נחישות. אני לא בעד אלימות אבל כן אי ציות אזרחי. כל העיכובים שהשגנו עד עכשיו הם בזכות המחאה והעקשנות. הציבור התעורר, אני לא מקווה למדינת יהודה וישראל, אני רוצה להשאר בישראל כמו שאני מכירה אותה על אף השסעים. צריך להשקיע יותר במציאת מכנה משותף בין כולם. זה קשה אבל לא בלתי אפשרי”.

פרופ’ אדם שנער אמר: “הנוסח לצמצום עילת הסבירות שעבר בוועדת החוקה הוא מאוד קיצוני כי הוא מחסן את ראש הממשלה והשרים מפני ביקורת שיפוטית. אבל בחושים המחודדים של המחאה ברור שזה לא הסיפור. זה סיפתח, סלמי, איזה דימוי שתבחרו. רוטמן ולוין אומרים שהם ימשיכו ואין סיבה לא להאמין להם”.

ד”ר מהא כרכבי-סבח אמרה: “החברה הערבית יודעת שהיא תשלם מחירים כבדים מאוד, אבל אופי המחאה והקולות שיוצאים מהמנהיגים שלה, היא שזו מחאה של הליברלים היהודים. אבל המחאה תאתגר הרבה דברים וזו יכולה להיות הזדמנות היסטורית והערבים יודעים זאת היטב”

אלון פנקס, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק: “יש פה צבא שהוא צבא העם והוא כור היתוך. להבדיל מתנועות מחאה אחרות, אצלנו המחאה מחזיקה את התל”ג והבטחון הלאומי, אין מדינת ישראל בלי הפרופיל הסוציואקונומי הצבאי של המחאה. כולנו היינו בצבא”.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן