נייר עמדה זה הוא תשובה להצעתו של ח”כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, לתקן את תיקון מס’ 8 לפקודת האגודות השיתופיות (הידוע בשם “חוק ועדות הקבלה”). התיקון לחוק הסדיר את התנאים לפעולתן של ועדות קבלה ב”יישובים קהילתיים בגליל ובנגב” כאשר “מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה ביחד, אינו עולה על 400”. בעת התיקון היה מדובר בפועל על כ-300 יישובים, ואילו קרויזר מציע להרחיב את מנגנון ועדות הקבלה לכל הפריפריה וכן להתנחלויות בגדה המערבית, וגם להרחיב משמעותית את כמות היישובים שבהם ניתן להחיל את החוק, על ידי הכללת יישובים שיש בהם עד אלף בתי אב.
עמדת מכון זולת היא מדובר בהצעה שתביא להרחבה מסוכנת של פרקטיקות אפרטהייד בתוך מדינת ישראל:
- מדובר בהרחבה מרחיקת לכת של מנגנון להפרדה גזעית ביישובים, שאפילו הכנסת החליטה בעבר להימנע ממנה
- מדובר בהצעה להרחיב רשמית את ההפרדה הגזעית לעוד מאות יישובים, בניגוד לעיקרון השוויון והמחויבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. ה”מאפיין הקהילתי” היחיד שיהיה ליישובים שייכללו בה הוא הגנה רשמית על טוהר הגזע.
- ההצעה צפויה להוביל בהמשך להרחבה של פרקטיקות ההפרדה הגזעית גם ליישובים עירוניים.
- ההצעה תחזק את הכהניזם במדינת ישראל.
- ההצעה מתאימה למשטרים סמכותניים השוללים זכויות אדם של מיעוטים, נוהגים בשיטת הפרד ומשול בין קבוצות אוכלוסייה ומטילים את האחריות לכישלונותיהם על המיעוטים.
- ההצעה תחמיר את הפערים ומצוקת הציבור הלא-יהודי שכן הממשלה אינה צפויה להקים במקביל יישובים קהילתיים ללא-יהודים.
- בניגוד לחוק הבין-לאומי, ההצעה מתייחסת גם להתנחלויות בגדה המערבית.
- כל עוד שהזכות לשוויון לא תעוגן בחוק יסוד, אפשר יהיה לאתגר אותה באמצעות הצעות חוק רגילות מסוג זה.
