EN

הרחבת וועדות הקבלה לישובים: כהניזם מעשי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה הוא תשובה להצעתו של ח”כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, לתקן את תיקון מס’ 8 לפקודת האגודות השיתופיות (הידוע בשם “חוק ועדות הקבלה”). התיקון לחוק הסדיר את התנאים לפעולתן של ועדות קבלה ב”יישובים קהילתיים בגליל ובנגב” כאשר “מספר בתי האב ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה ביחד, אינו עולה על 400”. בעת התיקון היה מדובר בפועל על כ-300 יישובים, ואילו קרויזר מציע להרחיב את מנגנון ועדות הקבלה לכל הפריפריה וכן להתנחלויות בגדה המערבית, וגם להרחיב משמעותית את כמות היישובים שבהם ניתן להחיל את החוק, על ידי הכללת יישובים שיש בהם עד אלף בתי אב.

עמדת מכון זולת היא מדובר בהצעה שתביא להרחבה מסוכנת של פרקטיקות אפרטהייד בתוך מדינת ישראל:

  • מדובר בהרחבה מרחיקת לכת של מנגנון להפרדה גזעית ביישובים, שאפילו הכנסת החליטה בעבר להימנע ממנה
  • מדובר בהצעה להרחיב רשמית את ההפרדה הגזעית לעוד מאות יישובים, בניגוד לעיקרון השוויון והמחויבויות הבין-לאומיות של מדינת ישראל. ה”מאפיין הקהילתי” היחיד שיהיה ליישובים שייכללו בה הוא הגנה רשמית על טוהר הגזע.
  • ההצעה צפויה להוביל בהמשך להרחבה של פרקטיקות ההפרדה הגזעית גם ליישובים עירוניים.
  • ההצעה תחזק את הכהניזם במדינת ישראל.
  • ההצעה מתאימה למשטרים סמכותניים השוללים זכויות אדם של מיעוטים, נוהגים בשיטת הפרד ומשול בין קבוצות אוכלוסייה ומטילים את האחריות לכישלונותיהם על המיעוטים.
  • ההצעה תחמיר את הפערים ומצוקת הציבור הלא-יהודי שכן הממשלה אינה צפויה להקים במקביל יישובים קהילתיים ללא-יהודים.
  • בניגוד לחוק הבין-לאומי, ההצעה מתייחסת גם להתנחלויות בגדה המערבית.
  • כל עוד שהזכות לשוויון לא תעוגן בחוק יסוד, אפשר יהיה לאתגר אותה באמצעות הצעות חוק רגילות מסוג זה.

 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן