חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

פגיעה בארגוני חברה אזרחית: סממן מהותי במשטר סמכותני

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה נכתב בתגובה לכוונת הממשלה לקיים הצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה בהצעתו של ח”כ אריאל קלנר (ליכוד), לתיקון פקודת מס הכנסה ולהטלת מיסוי על תרומה מישות מדינית זרה.

על פי ההצעה, עמותה שתקבל תרומה מישות מדינית זרה, בתנאים המפורטים בהצעת החוק, לא תקבל הכרה כמוסד ציבורי על כל הנגזר מכך על פי כל דין, זאת באמצעות החרגת העמותה מהגדרת “מוסד ציבורי” בסעיף 9(2)(ב) לפקודה. כך לדוגמה תורם לעמותה לא יהא זכאי לזיכוי מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בנוסף, מוצע לקבוע כי עמותה שתקבל תרומה מישות מדינית זרה, בתנאים המפורטים, תהיה חייבת בשיעור מס של 65% על הכנסתה.

עמדת מכון זולת:

  • מדובר בהצעה שמטרתה להטיל סנקציות כלכליות על עמותות לזכויות אדם ואזרח שביקורתיות כלפי הממשלה ולהביא לסגירתן ופגיעה כזו היא סממן מובהק של משטר סמכותני.
  • ההצעה הוגשה כהצעת חוק פרטית של ח”כ קלנר, בדומה להצעות חוק נוספות של ההפיכה המשטרית שהוגשו אף הן כהצעות פרטיות. השיטה הזו נועדה כדי לאפשר לראש הממשלה נתניהו לנסות להסיר מעצמו אחריות אישית (לנוכח הביקורת הבין-לאומית כלפיו ובפרט מארה”ב), וכן כדי להלך אימים על מפלגות האופוזיציה והציבור הדמוקרטי בישראל שאם לא ייכנעו ויסכימו ל”הבנות” מופרכות עם הקואליציה, חבר הכנסת עלול להביא את ההצעה האנטי-דמוקרטית לאישור בכנסת.
  • ההצעה מפרה את עיקרון השוויון כאשר היא “מסמנת” עמותות לזכויות אדם ואזרח, הממומנות ברובן על ידי מדינות או קרנות שלהן (כפי שנהוג במרבית העולם), בעוד שעמותות הימין בישראל בדרך כלל נתמכות על ידי בעלי הון פרטיים זרים ולכן ההצעה לא תשפיע עליהן.
  • ככל שלא הייתה כוונה “לסמן” מטעמים פוליטיים דווקא את העמותות לזכויות האדם והאזרח המבקרות את הממשלה, הרי שהייתה מוגשת הצעה להטיל מס על כל תרומה, ללא הבחנה בין תרומה מישות מדינתית או מגורם פרטי.
  • ההצעה תחול לגבי “תרומה המתערבת בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל”, אשר מוגדרת באופן נרחב כתרומה לכמעט כל סוג של פעילות ציבורית (פניה או סיוע לפניה לבית המשפט, לכנסת ישראל, לרשות המבצעת ורשויות אכיפת החוק, לרשויות מקומיות ולדעת הקהל בקרב אזרחי ישראל)”. אף שהדבר לא נכתב במפורש בנוסח הצעה, לנוכח הקמפיין הפוליטי המלווה את ההצעה הנוכחית וכן הקמפיינים שליוו גלגולים קודמים שלה, ברור שההנחה הבסיסית שלה היא כי הפרות זכויות האדם שמבצעים מדינת ישראל, כוחות הביטחון הישראלים והמתנחלים בשטחים הפלסטינים הכבושים – הן חלק מ”ענייניה הפנימיים של מדינת ישראל” שיש להטיל סנקציות על עמותות לזכויות אדם ואזרח הפועלות לחשוף ולעצור אותן ולהקנות סעדים לנפגעים.
  • ההצעה נועדה לפגוע באוכלוסיות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובתוך מדינת ישראל עצמה, אשר עמותות זכויות האדם והאזרח מספקות להן שירותים משפטיים, המוניטריים או סוציאליים. במיוחד תיפגע זכות הגישה לערכאות של אוכלוסיות אלה, וכן זכויותיהן לקבל ייצוג משפטי ולהליך הוגן. לא מדובר רק בפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה – כפי שחברי הקואליציה ופעילי הימין טוענים כדי להשיג תמיכה ציבורית – אלא גם בעמותות לזכויות של נשים, להטב”קים, מבקשי מקלט, עניים, קהילת יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלויות, נפגעי אלימות משטרתית ועוד.
  • ההצעה תפגע גם בישראלים/ות שאינם פעילים בעמותות או מקבלים שירותים כלשהם מהן, שכן היא תחזק את הדה-לגיטימציה והרדיפה הפוליטית כלפי האופוזיציה ומבקרי הממשלה בישראל. כך גם היה התהליך במדינות לא דמוקרטיות אחרות – לאחר שהעמותות לזכויות אדם ואזרח נסגרו ראשונות, הרדיפה הפוליטית לא נעצרה והמשיכה כלפי אזרחים שהיה חשד שהם תומכים בקידום זכויות אדם ואזרח או תומכים בדמוקרטיה.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן