חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

מהפכה משטרית זה לא בריא: וובינר עם מומחים לבריאות הציבור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ביום שלישי, 23 למאי 2023, מכון זולת ערך וובינר בשם “מהפכה משטרית זה לא בריא”, שעסק בהיבטים הבריאותיים של המהפכה המשטרית.

נשיאת זולת זהבה גלאון נשאה דברי פתיחה:

“אנחנו מתכנסים כאן, בשעה שהכנסת מצביעה על תקציב המדינה, הביזה הגדולה. גם תקציב המדינה הפך לבן ערובה של המהפכה המשטרית שרה”מ נתניהו מקדם כדי לבצר את שלטונו. אלפים מפגינים נגד הביזה הזו כעת בירושלים, ראינו ממש בזאר טורקי בו כל אחד משך לפי יכולתו, 14 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים  כשהרוב המוחלט של סכום זה מוקדש לצרכים סקטוריאליים של החרדים והמתנחלים הלאומנים. הכסף לא ילך לבריאות ולא לרווחה, לא לקיצבאות זקנה, ולא לדיור ציבורי, ולא לנפגעות תקיפה מינית ונשים מוכות וניצולי שואה. איפה ההתחייבות לתוספת של 5.8 מיליארד שקל בתקציב מערכת הבריאות? זה לעג לרש מה שאושר”

 

להלן עיקרי הדברים של המשתתפים:

פרופ’ מרטין מקי, נשיא האגודה הרפואית הבריטית והנשיא לשעבר של איגוד בריאות הציבור האירופי:
.
“המשותף לישראל ולבריטניה היא שגם לכם וגם לנו אין חוקה. במשטר כזה, תפקיד בית המשפט העליון מאוד חשוב. זה מייצר סביבה שבה רפואה היא בסדר העדיפויות של הממשלה ויש אמון בין הממשלה לאזרחים. בזמן הקורונה לא הצלחנו בבריטניה לדכא את הוירוס באזורים של מיעוטים אתנים והייתה בעיה עם אנשים שלא הצליחו לעבוד מהבית וזה יצר אינקובטור לוירוס.
.
אם בישראל יש בעיה של חוסר שוויון כלפי אזרחי המדינה הערבים, זה משפיע על התמודדות עם מחלות ועל בריאות הציבור. לקח נוסף שאתם יכולים לקבל מהמקרה הבריטי, הוא הברקסיט. ההשלכות של הברקסיט הן קטסטרופליות לבריאות הציבור, אבל לצערי היו רופאים שנמנעו מהתבטאויות פוליטיות על כל. הסכנות אמיתיות וחייבים להשמיע קול, צריך לדייק ואם תגיד את הדברים הנכונים יקשיבו לך. אם תחכו שיהיה מאוחר מדי, אחר כך תתחרטו, כמו שרבים באנגליה מתחרטים שלא השמיעו קולם בברקסיט. יש אנשים במשרד הבריאות והאקדמיה שקשה להם, אבל יש רבים שיכולים ואני מפציר בהם לעשות זאת”.
.
בתמונה: פרופ’ מרטין מקי והעיתונאית שראיינה אותו, אליסון קפלן סומר (“הארץ”)

 

פרופ’ חגי לוין, רופא מומחה בבריאות הציבור:

“הספרות המחקרית ברורה בעניין הזה. כשאנחנו מחלישים את הדמוקרטיה אנחנו גורמים לנזק חמור לבריאות במגוון דרכים. זה לא רק החוקים שקשורים בשינויים במערכת המשטר, אלא גם שורה של חוקים שקשורים במה שלתפיסתנו כאנשי בריאות מעודדים אפליה ופוגעים בבריאות בדרכים אחרות.

כשלא משקיעים ברפואה הציבורית זה מגביר פערים בחברה, וזה מה שהתקציב הזה יעשה. יו”ר ועדת הבריאות החליט לאפשר לחברות הטבק להכנס לדיונים, מה שלא היה קודם. זה חלק מההתקפה על האמת, הגזלייטינג שאנחנו חווים פה”

____

פרופ’ בשארה בשראת, מומחה ברפואת משפחה, יו״ר שותף של הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל:

בלי בית משפט, לא יהיה מי שיגן על החלשים ויום אחד יכול להיות שחוק ביטוח בריאות ממלכתי שאנחנו מתגאים בו למרות כל החסרונות, לא יתן שירות שווה לכלל האזרחים. יש היום 5000 רופאים מובטלים למרות החוסר ברופאים – ורובם מהחברה הערבית. חוסר השוויון כבר קיים במערכת הרפואית וזה רק ילך ויגדל עם המהפכה משטרית. יש שר שביקש שנשים יהודיות יופרדו מערביות בחדרי הלידה וזה אכן קורה הלכה למעשה בחלק קטן מבתי החולים היום”

____

עו”ד ד”ר שלי קמין פרידמן, מומחית משפט רפואי ומשפט בריאות הציבור ועמיתת מחקר מכון זולת:

“בג”צ הוא זה שקבע שיש למנוע חשיפת ילדים משועפת לחומרים מסוכנים, ע”י קביעת ב”ס ליד מפעל. אני מזכירה גם את התערבות בג”צ בהחלטת שר האוצר משה כחלון להוריד מיסוי על טבק. אלה מקרים שבהם השימוש בסבירות ע”י בג”צ הגן על הבריאות”

____

ד”ר עידו לוריא, פסיכיאטר:

“יש עלייה במצוקה הנפשית בתקופה הזו, בקרב כלל האוכלוסייה, מכל הקשת הפוליטית. כרבע מהפניות של אנשים לער”ן עוסקות במהפכה המשטרית. אנחנו כבר יודעים שמערך בריאות הנפש והרווחה קורסים במדינת ישראל ושינויי התקציב יהיו הרסנים”

____

פרופ’ דורית ניצן, מנהלת התוכנית לרפואת חירום בבית הספר לבריאות הציבור וראש המרכז למערכות מזון, בריאות אחת וחוסן, אוניברסיטת בן גוריון:
“המקצועיות שלנו מותקפת היום. להיות רופא או מומחה, זה נמחק. מטיחים מידע שקרי. כאשר משנים משטר דמוקרטי, תוחלת החיים יורדת וממוצע האושר יורד. במקומות כאלה תזונה בריאה הופכת להיות נושא למקח וממכר”.
____
את הוובינר סיכם פרופ’ נדב דוידוביץ’, חבר ועד מנהל של איגוד בתי הספר לבריאות הציבור באירופה:
.
“המאבק על בריאות הציבור הוא מאבק על זכויות אדם. חשוב שנזכור שזה מרתון, יש לפנינו דרך ארוכה. חשוב שבמאבק הזה נשלב כוחות עם עוד ארגונים ונדע לעבוד יחד”

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן