EN

מה הופך את ישראל למדינה סף-סמכותנית ומתי היא תוגדר “דיקטטורה”? פאנל אנשי אקדמיה בכנס זולת

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

בכנס של מכון זולת, שהתקיים ב14 למאי 2023 במרכז ענב, נערך פאנל בשם “מה הופך את ישראל למדינה סף-סמכותנית ומתי היא תוגדר ‘דיקטטורה’?” בהנחיית נטע אחיטוב. בפאנל השתתפו פרופ’ דניאל בר-טל וחברי ועדת ההיגוי של זולת פרופ’ אייל גרוס, ד”ר מיטל פינטו וד”ר מנאל תותרי-ג’ובראן.

לצפייה בפאנל:

להלן חלק מדבריהם:

פרופ’ דניאל בר-טל אמר: “בישראל המרכיבים הסמכותנים מאוד בולטים. יש בחירות אבל ברמה ערכית אנחנו מאוד למטה. כמה החלטות של בן גוריון היו אסון: לא היה חינוך לדמוקרטיה, לא הייתה חוקה, הוא הפריד את החרדים מהציבור ואת הציונות הדתית. בשולחן האוכל של יום שישי לא מדברים עם הילדים על דמוקרטיה. בית המשפט העליון הוא לא דמוקרטי. הוא אישרר את חוק הלאום ואת הכיבוש. אבל החברה’ האלה הלכו קצת יותר מדי מהר ואם היו עושים את זה בנוסח הונגרי או פולני זה היה עובר. הציבור הישראלי לא מבין מהי דמוקרטיה”

.

.
ד”ר תותרי ג’ובראן אמרה: “לא הייתה כאן לעולם דמוקרטיה למופת אלא דמוקרטיה אתנית עם עדיפות לציבור מסויים. בארועי המחאה, אנשים הזדעזעו שבחורה הוכתה על ידי שוטר עם סוס אבל לנו יש הרוגים ושיטור יתר בארועי מחאה כבר שנים”
.
.
פרופ’ אייל גרוס אמר: “הגוש נגד הכיבוש במחאה מאוד חשוב כי הוא עושה חיבור בין הדברים אבל קשה לי לשמוע על הבמה הגדולה אין דן חלוץ ‘מכה קטנה בכנף’ ואנשים שאומרים שמי שלא משרת בצבא לא שווה. אי אפשר להביא נאום כזה ואז לשאול למה ערבים לא באים למחאה”
.
.
ד”ר מיטל פינטו אמרה: “צריך להקשיב לכאבים של ערבים פלסטינים שיש להם אזרחות ישראלית ועדיין הייצוג שלהם במוקדי כוח בישראל הוא מזערי, להקשיב לקבוצות באוכלוסיה שמתגוררות בפריפריה, אם היא גאוגרפית או תרבותית חברתית. כולם רוצים חלק ונתח במוקדי הכוח. הסמכותנות מאוד מושכת כי היא מציעה שייכות מובהקת לקבוצות מסויימות והיא שובה ומפתה.”
.
.
.
>> לצפייה בכנס המלא “ממדינה סף סמכותנית לדיקטטורה?” לחצו כאן

צילומים: רענן כהן

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן