EN

הקמת משמר לאומי: מליציה פוליטית הכפופה לשר בן גביר

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה נכתב על רקע ההצעה שתובא להצבעת הממשלה להקים משמר לאומי “תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי” ש”ישמש ככוח ייעודי מיומן ומאומן, לטיפול, בין היתר, בתרחישי חירום שונים, בפשיעה הלאומנית, במאבק בטרור, וכן לשם חיזוק המשילות במרחבים בהם הדבר נדרש”, ולקדם תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה, ככל הנדרש, בהן יעוגנו, בין היתר, סמכויות המשמר הלאומי ואנשיו.

עוד מוסבר בהצעה כי “יש צורך בהקמת כוח ייעודי מיומן ומאומן, שיוכל לפעול במספר זירות בו זמנית, ולהתמודד עם אירועי הפרות סדר ותרחישי חירום… לאפשר למשטרה להתרכז במשימות הליבה המסורתיות שלה בשגרה, שהטיפול בהן נפגע לא פעם על רקע אירועים חוזרים ונשנים של הפרות סדר ומצבי חירום, על הפגיעה הכרוכה בכך באזרחים”.

עמדת מכון זולת:

  • ההצעה תאפשר להקים מיליציה צבאית פרטית של הממשלה, המאפיינת משטרים דיקטטוריים, כפי שעולה מייעוד המשמר הלאומי לחזק את ה”משילות”.
  • הקמת המשמר הלאומי תביא להחלשת משטרת ישראל שגם כך סובלת ממחסור בכוח אדם, ציוד ותקציבים, ולכן תפגע במאבק בפשיעה ובשחיתות.
  • הקמת המשמר הלאומי צפויה להגביר את הפוליטיזציה של המשטרה ולגרום לה להסס לחקור עבירות שחיתות.
  • ההצעה תאפשר לממשלה לבחור מתוך נאמניה את כל שרשרת הפיקוד והחיילים שיגויסו למשמר הלאומי.
  • ההצעה תאפשר לממשלה לבחור בעצמה את הוראות הפעלת הכוח ולעקוף את המגבלות החוקיות הקיימות כיום על פעולת המשטרה.
  • שילוב ההגדרות המוצעות לייעוד המשמר הלאומי – של התמודדות עם בעיות “חירום”, “משילות”, “טרור”, ו”הפרות סדר” – הינו מסוכן ויאפשר אכיפה בררנית, פוליטית וגזענית. הממשלה גם תוכל לשלוח את המשמר הלאומי לאוניברסיטאות, למוסדות תרבות או כדי לעצור שביתות עובדים, בטענה שהדבר נועד לחזק את המשילות.

 

 

 

 

שוטר

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן