חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

דיון בוועדת החוקה: שינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ביום 21 למרץ 2023, במסגרת דיון בוועדת החוקה לקראת הצבעה על התיקון בהרכב ועדת השופטים, “ההצעה המרוככת” לכאורה, של יו”ר הוועדה ח”כ שמחה רוטמן, נכח חבר ועדת ההיגוי של זולת, פרופ’ אייל גרוס, והביע את התנגדותו והתנגדות מכון זולת לשינויים המוצעים.

פרופ’ גרוס אמר:

“ההצעה הזו ממשיכה את הבעיה – היא מיישמת רוב של הקואליציה בועדה לבחירת שופטים, שתאפשר אחר כך לאשר את חוקי ההפיכה וגם חוקים אחרים שפוגעים בזכויות אדם. ולא, אני לא רגוע שלא תהיה פגיעה כי אני רואה את ההצעות שעל סדר היום. כדי להבין את ההשלכות של שינוי השיטה, עו״ד גיל גנמור מהאגודה לזכויות האזרח בדק כיצד היו נבחרים 15 שופטי העליון המכהנים כיום  לו היו נבחרים בשיטה המוצעת. אלו תוצאות הבדיקה: מתוך 15 שופטי העליון – 8 היו מינויים פוליטיים לחלוטין שהקואליציה בחרה לבדה (53%); 3 שופטים היו מינויים פוליטיים, שקיבלו הסכמה של אחד מנציגי האופוזיציה (20%) ו-4 שופטים היו מינוי שדורש גם הסכמת שופט וגם הסכמת חבר אופוזיציה (27%). מכאן שניתן לראות כי בית המשפט היה מורכב בעיקר ממינויים פוליטיים, 12 מתוך 15 חבריו היו מתמנים ללא כל משקל של גורמים המקצועיים, ורוב חבריו היו מינוי פוליטי של קואליציה מסוימת ללא מעורבות האופוזיציה.

כרגע המשמעות היא לקחת מודל שעובד כ70 שנה שנחשב חיובי בכל העולם ולשנות אותו. בארה”ב יש מינויים פוליטים של שופטים אבל הסנאט צריך לאשר את המינוי והוא עצמאי. במדינות המשפט המקובל שדומות לישראל רואים שמאמצים מודל דומה למודל הוועדה שלנו. כך זה באנגליה ואירלנד ועוד. גם במדינות הקונטיננטליות נדרשת הסכמה של הקואליציה והאופוזיציה במינוי שופטים, כך זה בגרמניה ובאיטליה יש מינוי על ידי הנשיא, הפרלמנט והשופטים. ועדה עם רוב מוחלט לקואליציה היא לא ברת השוואה לדמוקרטיות מתקדמות. הקואליציה בישראל שולטת בפועל ברשות המבצעת והמחוקקת והתכנית תביא לשליטה ברשות השופטת ויצירת שלטון עם כוח בלתי מוגבל. המשמעות היא עיקור רעיון של הגבלת כוח הממשלה. הרעיון של הגבלת הממשלה הוא בלב הרעיון של הדמוקרטיות המודרניות. אתם מייצרים משהו שהורס שיטה של 70 שנה. אתם לא חוזרים ללפני אהרון ברק, אלא ללפני 1953″.

לקריאה נוספת:

>> נייר העמדה של זולת: “מינוי שני שופטים לעליון מטעם הממשלה: הוועדה לבחירת שפוטים

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן