חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

“מתווה העם” של הנשיא הרצוג: התקדמות לצד סכנות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ביום 15 במרצ 2023, בנאום מיוחד, הציג נשיא המדינה יצחק הרצוג הצעת פשרה באשר לתוכנית הממשלה לביצוע מהפכה משטרית, שתהווה בסיס למשא ומתן. מכון זולת מברך את כבוד הנשיא על הירתמותו לבלימת המהלכים של ממשלת ישראל לביצוע שינויים מהותיים בשיטת המשטר במדינת ישראל וכן באיזונים הרגישים שבין שלוש הרשויות.

מכון זולת מודה לנשיא על מאמציו לגשר על הפערים העמוקים, ואכן במתווה שפורסם נראה שהנשיא הצליח לצמצם את חלקם. להלן מספר נקודות חשובות:

  • במינוי שופטים לערכאות שאינן בית המשפט העליון תידרש תמיכה של שופט אחד לפחות, כלומר לשופטים תהיה זכות וטו.
  • חוקי היסוד יקבעו על פי עקרונותיה המכוננים של הכרזת העצמאות.
  • לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוסף הכרה מפורשת בזכויות לשוויון, לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה.
  • תהיה ביקורת שיפוטית חוקתית על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם, ובפרט הזכות לשוויון.
  • חוות הדעת של היועצים המשפטיים תהינה מחייבות.
  • תתאפשר ביקורת שיפוטית מכוח עילת סבירות על החלטות מדיניות מופרכות של הממשלה והשרים. עילת הסבירות לא תצומצם לגבי רשויות המדינה האחרות.

.

נקודות מרכזיות במתווה שעדיין אין בהן כדי לתת מענה מספק לסכנה למוסדות הדמוקרטיים של ישראל:

  • יגדל מספר המינויים הפוליטיים בוועדה לבחירת שופטים וניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמת השופטים.
  • חוקי יסוד יהיו חסינים מפני ביקורת שיפוטית, ובאמצעותם אפשר יהיה להגביל את ההגנות על שלטון החוק וזכויות אדם ואזרח (כולל באמצעות החלשה של זכויות שהוכרו בחוקי יסוד מסוימים באמצעות חקיקת חוקי יסוד סותרים).
  • ביקורת על חוקים רגילים תתאפשר רק ככל שהם סותרים חוקי יסוד וברוב חריג של שופטי בית המשפט העליון. הממשלה תוכל לחוקק מחדש חוק רגיל שנפסל כחוק יסוד, או לתקן את חוק יסוד קיים כדי לבטל את סתירה בינו לבין החוק הרגיל וכך להכשירו.
  • הממשלה והשרים יוכלו לבחור לייצג את עצמם בערכאות השיפוטיות וכן לפתוח בהליך הדחה של יועצים משפטיים בוועדה מיוחדת שתוקם.
  • הביקורת השיפוטית מכוח עילת הסבירות לא תחול על מינויים לשרים.

 

לקריאה נוספת:

>> 7.3.23: מתווה הפשרה שעל פי הפרסומים נדון בבית הנשיא: חוות דעת

>> 20.2.23: מתווה נשיא המדינה בעניין “הרפורמה המשפטית”: ניתוח והצעות לפעולה

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן