הממשלה ה-37 של מדינת ישראל החלה מיד עם הקמתה ביום 29.12.22 בפעילות מואצת של חקיקה, שמשמעותה מהפכה משטרית המשנה באופן יסודי את יחסי הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. מטרתה המוצהרת של החקיקה היא להחליש את הרשות השופטת ולפגוע ביכולתה לבחון את החלטותיה של הרשות המבצעת. יש לציין כי החקיקה המוצעת אינה מחזקת את הרשות המחוקקת, ואף אינה מעגנת באופן כלשהו זכויות אדם ואזרח במדינה. במצב זה, יש חשש משמעותי לפגיעה בזכויותיהן של קבוצות מיעוט שונות.
בנייר עמדה זה נבקש להפנות זרקור לפגיעות הרבות בזכויות נשים, על סמך ניתוח של החקיקה שכבר מקודמת כחלק מהתוכנית להחלשת מערכת המשפט, וכן של הצעות חקיקה נוספות של הקואליציה והחלטות שקיבלה הממשלה מאז הקמתה.
- החקיקה להחלשת מערכת המשפט תעמיד את אזרחיות המדינה מול שוקת שבורה אם וכאשר יועלו הצעות חקיקה הרומסות ברגל גסה את זכויותיהן היסודיות לחופש ביטוי, לשוויון, להליך הוגן, לחיי משפחה, לחופש תנועה וכן לבחור ולהיבחר.
. - הפחתת הייצוג לנשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות וניהול המדינה יביא באופן ודאי לצמצום ההתחשבות במאפיינים הייחודיים של חיי הנשים בישראל; לצמצום הייצוג של האינטרסים שלהן בקביעת מדיניות ובהצעות חקיקה; לפגיעה בזכויות נשים; ולצמצום הניסיונות לקידום שוויון מגדרי בחברה בישראל.
. - החלטת שר השיכון יצחק גולדקנופף שלא לחדש את החוק המאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם במחיר מוזל, היא החלטה עיוורת לפגיעה שהיא מסבה לנשים. בישראל, כמו במדינות רבות, שיעורן של הנשים בקרב העניים גבוה משיעורן באוכלוסייה הכללית.
. - שינוי התבחינים לקבלת רישיון נשק מעלה חשש מבוסס כי העלייה במספרם של כלי נשק במרחב הביתי יביא לעלייה ברצח נשים בנשק חם, ולירידה משמעותית בביטחונן של נשים הסובלות מאלימות במרחב הביתי.
. - הסעיף בהסכם הקואליציוני של רה”מ בנימין נתניהו עם הציונות הדתית, על אי-הצטרפות לאמנת איסטנבול, מלמד כי גם בשנת 2023 אין בכוונתה של הממשלה לפעול לצמצום התופעה.
. - הסעיף בהסכם הקואליציוני של רה”מ עם הציונות הדתית על פיו הממשלה מתחייבת לתמוך בתיקון חוק האפליה, מעלה חשש כבד להתרת הדרת נשים במרחב הציבורי, באקדמיה ובארועי תרבות; להתרה של הימנעות מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית; ולמתן אפשרות לבעלי דירות לסרב להשכיר דירה לנשים גרושות או לאימהות יחידניות.
. - הסעיף בהסכם הקואליציוני של רה”מ עם הציונות הדתית, המתחייב לבטל את “נבחרת הדירקטורים”, רשימה שהורכבה ב2013 ביוזמת שר האוצר דאז, יאיר לפיד כדי לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים, להגביר את המקצועיות, ולעודד ייצוג הולם לנשים כדירקטוריות בחברות ממשלתיות – יגרום להפחתת ייצוגן של נשים, של קולן ושל האינטרסים שלהן.
. - הסעיפים בהסכמים הקואליציונים של רה”מ עם מפלגות הציונות הדתית וש”ס, על הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים למשפט האזרחי “בהסכמת שני הצדדים” והשוואת מעמד תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים למעמדן של תקנות סדר הדין האזרחי – חושפים נשים לצורות שונות של הפליה מובנית הקיימת בדין הדתי.
.
לנוכח הסיכונים הממשיים שנסקרו בנייר עמדה זה, ולנוכח המהירות אשר בה מבקשות סיעות הקואליציה לחוקק את החוקים הכלולים בהצעות החקיקה, יש צורך דחוף וחובה אזרחית להתנגד להצעת החקיקה. נייר עמדה זה מצטרף לקריאות העולות מכל חלקי החברה בישראל בימים אלו לעצור את הרכבת הדוהרת. זהו צו חירום.
