EN

מתווה נשיא המדינה בעניין “הרפורמה המשפטית”: ניתוח והצעות לפעולה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

ביום 12.2.2023, בנאום מיוחד, הציג נשיא המדינה יצחק הרצוג הצעת פשרה באשר לתוכנית הממשלה לביצוע מהפכה משטרית, שתהווה בסיס למשא ומתן. מכון זולת מברך את כבוד הנשיא על הירתמותו לבלימת המהלכים של ממשלת ישראל לביצוע שינויים מהותיים בשיטת המשטר במדינת ישראל וכן באיזונים הרגישים שבין שלוש הרשויות.

מתווה הנשיא מתייחס לצבר תיקוני החקיקה שהממשלה חשפה עד כה שבכוונתה לקדם ועל כן מדובר ביוזמה חשובה. עם זאת, לצערנו אין בו כדי לתת מענה לסכנות המיידיות למשטר בישראל בעקבות תוכנית הממשלה לבצע מהפכה משטרית. להלן התייחסות מכון זולת לרכיבים העיקריים במתווה הנשיא:

  • העברת חוק-יסוד: החקיקה, אשר לפיו חוקי יסוד יעברו בכנסת בהסכמה רחבה ובארבע קריאות ובית המשפט לא יוכל לפסול אותם. בהינתן שהממשלה שולטת בכנסת באופן מלא, הרי אין לה שום קושי להעביר בארבע קריאות חוקי יסוד פרסונליים ובניגוד עניינים, על פי צורכי השעה המשתנים (כגון החוק להכשרת המינוי לשר של אריה דרעי), או חוקי יסוד שיפגעו, מבחינת תוכנם המהותי, באופן אנוש בעקרון השוויון ובליבת הדמוקרטיה ויכשירו שחיתות. בהיעדרה של ביקורת שיפוטית, לא יהיה ניתן אפילו לנסות לבלום עוד בשלב החקיקה קידום הצעות לחוקי יסוד שהן מסוכנות, מושחתות ולא דמוקרטיות, שכן הממשלה והכנסת ידעו מראש שבית המשפט העליון לא יוכל לבטלם או לבטל הוראות מתוכם. יודגש שבאופן חריג במדינות המערב, אין בישראל חוק המסדיר את הליך החקיקה של חוקי יסוד.
  • עיגון סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, ומנגד חקיקת פסקת התגברות של הכנסת על פסילת חוקים. לאור שליטת הממשלה בכנסת, הממשלה תוכל לחוקק ללא מגבלות ממשיות כל חוק רגיל שתרצה, לרבות חקיקה פרסונלית שתפגע פגיעה חמורה בשלטון החוק ובמאבק בשחיתות. פסקת ההתגברות תוכל לשלול את ההגנה הקיימת כיום כלפי כל הזכויות וההסדרים המשטריים המעוגנים בחוקי היסוד ואת יכולתו של בית המשפט העליון להגן על זכויות אדם ואזרח, שיטת המשטר הדמוקרטית ושלטון החוק. פסקת ההתגברות גם תקשה לבלום כבר בשלב החקיקה הצעות חוק מסוכנות, מושחתות ולא דמוקרטיות, שכן הממשלה והכנסת ידעו מראש שבית המשפט העליון לא יוכל לבטלו או הוראות מתוכו. בנוסף, בפוליטיקה הישראלית החשש אינו רק מפסקת התגברות ברוב של 61, אלא גם אם יידרש רוב גדול יותר.
  • שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שיהיה בה ייצוג שווה לכל אחת מהרשויות, נוסף על נציגי ציבור שימונו בתיאום ובהסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. מאחר שהממשלה שולטת בכנסת, עדיין יהיה לממשלה רוב קבוע בוועדה לבחירת שופטים. גם בהצעות שר המשפטים ויו”ר ועדת החוקה בכנסת הוצע שתהיה נציגות לכנסת, אך מתוך ראשי ועדות שנהוג שהן בשליטת הקואליציה.
  • השגת הסכמה רחבה בנוגע לשימוש השופטים בעילת הסבירות. בהיעדר נקודת מוצא של מסגרת לעילת הסבירות הכוללת הגנה על זכויות אדם ואזרח ושלטון החוק, תישאר עילת סבירות חלולה ולא אפקטיבית.

.

במקום מתווה הנשיא, מכון זולת מציע להתייחס למסגרת החוקתית הרעועה בישראל, לכך שליבת הדמוקרטיה כוללת הכרה והגנה על זכויות אדם ואזרח ואת עקרון שלטון החוק,כמו כן, יש לייצר פרוצדורה לחקיקת חוקי יסוד, חקיקה לזכויות ועמדת המיעוטים ובמיוחד המיעוט הערבי. יש לדרוש מהממשלה לעצור באופן מוחלט קידום של כל חקיקה שתפגע בשלטון החוק, תשנה את עצמאות ומקצועיות מערכת המשפט, רשויות אכיפת החוק, מערך הייעוץ המשפטי, נציבות שירות המדינה והתקשורת.

 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן