חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

דיקטטורה זה לא בריא: השלכות המהפכה המשטרית על בריאות הציבור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה הוגש לוועדת “חוקה חוק ומשפט” של הכנסת בעת הדיונים על ההצעות להחלשת מערכת המשפט. מוצגות בו השפעותיה האפשריות של הרפורמה, ככל שהיא נוגעת לכוחם של יועצים משפטיים ושל בג”ץ ככלי המאזן את החלטות הממשלה ולאופן שבו הפגיעה באיזון זה מסכנת את בריאות הציבור.

בנייר מפורטות הנקודות הבאות:

1. בג”ץ הוא הגוף המרכזי המאפשר לנפגעים מהחלטות שלטוניות להביע את עמדתם

להחלטות שלטוניות השפעה משמעותית על בריאות הציבור, גם כשההחלטות לא רפואיות – החל ממדיניות מיסוי דרך תכנון עירוני ועוד. לכן, ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות שלטוניות משמעו הסרת ההגנה על בריאות הציבור. ניסיון העבר מראה כי הביקורת של בג”ץ הובילה לא פעם לחשיבה מחדש ולעריכת התאמות במדיניות שהגנו על זכויות הפרט, למשל בהקשר של המגבלות שהוטלו על הציבור במטרה למנוע את התפשטות מגפת הקורונה.

2. סמכות בג”ץ לבחון את המדיניות השלטונית מבססת את האמון בה

גם במקרים שבהם נדחות עתירות המוגשות לבג”ץ מטעם הנפגעים מהחלטות שלטוניות, אישור מצד בג”ץ למדיניות השלטונית מבסס את האמון במדיניות זו.

3. החלשת שומרי סף המגינים על בריאות הציבור

ברפורמה המוצעת צוינו בשלבים שונים רכיבים נוספים, כמו החלשת הייעוץ המשפטי העצמאי,  הוספת פסקת התגברות ושינוי באופן מינוי השופטים, היכולים אף הם להשפיע על האיזונים והבלמים הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור.

4. סולידריות חברתית: מרכיב חיוני ליישום מדיניות בריאות הציבור

התמודדות עם משברים בתחום הבריאות מחייבת כאמור פעולה קולקטיבית. מגפת הקורונה המחישה לכולנו כי הנכונות לבידוד, לעטיית מסכה, לחיסון – כדי שלא להדביק אחרים – מבוססת על סולידריות, כלומר, על תחושת שייכות והזדהות, המובילה לנכונות לפעול למען הטוב המשותף. המחלוקת הציבורית העמוקה באשר לרפורמה המוצעת במערכת המשפט בישראל, הנוגעת בין היתר לסמכות בג”ץ לבקר החלטות שלטוניות, פוגעת בלכידות החברתית ומכאן קצרה הדרך לפגיעה בסולידריות. שחיקת הסולידריות תכשיל התמודדות עם משברים בריאותיים שעוד נכונו לנו.

 

הנחת היסוד, אשר לפיה “בריאות” במובן הרחב כוללת הגנה על זכויות הפרט והקהילה, לצד ההבנה כי לשם יישום מדיניות בתחום בריאות הציבור נדרש אמון הציבור, מובילות למסקנה כי חשוב לשמור על האיזונים והבלמים, לרבות סמכותו של בג”ץ לבחון ולבקר את ההחלטות השלטוניות. לנוכח חשיבותם של בלמים לאיזון הרשות המחוקקת ושל אמון הציבור כולו בהחלטות המדינה לשם התמודדות עם משברים בתחום הבריאות, יש להימנע משינויים במערכת המשפט ככלל ובסמכות בג”ץ בפרט, שאינם זוכים להסכמה ציבורית רחבה.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן