נייר עמדה זה מוגש לוועדת כנסת מיוחדת שדנה בהצעה לקבוע את כפיפות המפכ”ל לשר לביטחון לאומי וכן את סמכות השר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים.
עמדת מכון זולת היא כי ההצעה פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, פגיעה אנושה. התיקון המוצע יכשיר ויחמיר בעיות שכבר קיימות ממילא במשטרת ישראל, של פרופיילינג ומדיניות הפעלת כוח ואכיפה בררנית כלפי אוכלוסיות מיעוטים, קבוצות מוחלשות ומפגינים בעלי דעות פוליטיות מסוימות. בעיות אלה תועדו באינספור דוחות ממשלתיים ולא-ממשלתיים, ובמקום להתמודד עימן התיקון המוצע רק יחמירן ויכשירן.
על מדינת ישראל חלה החובה לקיים שוויון בכל השלבים של ההליך הפלילי, שיכול לחרוץ גורלו של אדם, כאשר כל בני האדם שווים בפני החוק הפלילי וזכאים, ללא כל אפליה, להגנה שווה מטעם החוק. החל מההחלטה לעצור או לעכב אדם, לבדוק תעודת זהות, לפתוח ולנהל חקירה נגד אדם, לבצע חיפוש או תפיסה של רכוש, להגיש כתב אישום ובניהול המשפט הפלילי.
התיקון המוצע יתיר לשר לביטחון לאומי להנחות את המשטרה לבצע אכיפה על בסיס שיקולים של דת, עדה, לאום, מין, מגדר, מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני או קבוצות מסוימות באוכלוסייה. השר לביטחון לאומי הוא פוליטיקאי ולכן באופן אינהרנטי ותמידי נמצא בניגוד עניינים. השר יוכל להנחות את מדיניות האכיפה והחקירה של המשטרה באופן שתשרת את האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו או של הממשלה. זאת אף מבלי להודיע על כך במפורש, למשל, באמצעות קביעת סדרי העדיפויות לאכיפה “מוגברת” כלפי קבוצות אוכלוסייה מסוימות או באזורים מסוימים במדינה. למשל, יום וחצי לפני הבחירות לכנסת ה-21 המועמד לכנסת דאז בן גביר פנה לנערי גבעות ובני משפחותיהם, ביקש שיצביעו לו והבטיח לדאוג להם בתמורה לחסינות פלילית וכי “אנשי הפרקליטות שחרטו על דגלם מלחמה בהתיישבות יאלצו לחפש עבודה חדשה”.במקביל להענקת חסינות לפעילי הימין הקיצוני, השר בן גביר חוזר ומפרסם במדיה החברתית שהמשטרה צריכה לחקור פעילי זכויות אדם ושמאל, שאותם הוא מכנה “אנרכיסטים” וכן כי הוא תומך בהצעת חוק שהגיש ח”כ אלמוג כהן מסיעתו להכניס לכלא “אנרכיסטים” שמפריעים לטענתו לחיילים.
לתיקון המוצע עלולה להיות השפעה עצומה על השוויון באכיפת הדין הפלילי בישראל. הוא יאפשר לשר לביטחון לאומי ולמשטרה לבצע אכיפה בררנית של מגבלות על מחאה ולהורות למשטרה להפעיל כוח באופן בררני, גזעני ופוליטי.
מכון זולת ממליץ לחברי הכנסת המייצגים את הציבור הדמוקרטי:
- לסרב להכשרת הפוליטיזציה והאכיפה הבררנית במשטרה.
- אף על פי שמדובר בהצעה העוסקת ישירות בסמכויות השר לביטחון לאומי, היא בלתי נפרדת מהמהלך הכולל לביצוע מהפכה משטרית. ההצעה תשלים את הפוליטיזציה של המשטרה במקביל להצעת שר המשפטים לוין לבצע פוליטיזציה מלאה של מערכת המשפט.
- יש לסרב להתחיל בדיון בטרם הממשלה תחשוף את מלוא ה”פרקים” של חבילת תיקוני החקיקה שבכוונתה לקדם על בסיס ההסכמים הקואליציוניים. “שיטת הסלמי” נועדה לבלבל את חברי הכנסת והציבור לגבי המהלך הכולל שהממשלה מתכננת לביצוע מהפכה משטרית. יש לסרב לדון בכל הצעת תיקון חוק בנפרד, אלא יש להתייחס לתיקונים כמכלול ההופך את המשטר לסמכותני ומבטל לחלוטין את האיזונים והבלמים בין הרשויות.
