EN

מתווה להגנה על בחירות חופשיות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת המתווה המלא

>> מכתב לראש הממשלה יאיר לפיד

>> מכתב למפכ”ל המשטרה, רנ”צ יעקב שבתאי

>> מכתב ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית ולחברי הוועדה

>> מכתב לראש הרשות להגנה על פרטיות, גלעד סממה

>> מכתב מתאריך 19.9.22 לשר לביטחון פנים, עמר בר-לב

 

ב-1.11.2022 יתקיימו בחירות נוספות במדינת ישראל, על רקע משבר פוליטי וחברתי מתמשך ואובדן האמון של חלקים מהציבור הישראלי במוסדות המדינה ובמערכת הפוליטית. בתקופה טעונה זו, יש להקפיד על קיומן של בחירות חופשיות ותקינות. לאחר כמה וכמה שנים של אלימות פוליטית פרועה, הן במישור ההתנהלות והן בהיבט המילולי, האתגר הפעם גדול במיוחד.

מכון זולת גיבש מתווה, המבוסס על האתגרים הגדולים של הבחירות הללו והיכולת שלהן לשקף את רצון הציבור. המתווה כולל שלושה חלקים עיקריים:

1. ביצור חופש המחאה

בתקופת בחירות יש לפעול להגנה מקסימלית על חופש הביטוי והמחאה. אסור לאפשר אלימות מול מפגינים ברחובות ובגשרים – לא מצד המשטרה ולא מצד מתנגדים. יש להמנע מלהתערב ולהפריע למחאות, אין לפזר אותן בניגוד לדין ואין להציב דרישות שחורגות מהדין. יש להנחות את השוטרים לנהוג כראוי בהפגנות ולדווח על כל בקשה מצד גורם פוליטי להגביל את חפש המחאה בתקופה זו.

2. בלימת פייק ניוז  

בחירות חופשיות והוגנות מתקיימות בעת שניתנת לאזרחים האפשרות לבחור את מנהיגיהם באופן חופשי, הוגן, סדיר וסדור על בסיס גישה למידע מדויק, אמין ומהימן אודות מפלגות, מועמדים וגורמים אחרים העשויים להשפיע על ההצבעה. מכון זולת ממליץ להקים צוות בין-משרדי, שיכלול נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, משטרת ישראל (בפרט מאגף החקירות והמודיעין ומיחידת להב 433), פרקליטות המדינה, ועדת הבחירות ומערך הסייבר הלאומי, אשר יפעל לתת מענה אפקטיבי ומהיר לתופעת הפייק ניוז בתקופת הבחירות ובכך יסייע לוועדת הבחירות לקיים את הבחירות כסדרן.

3. הגנה על פרטיות הבוחרים

במהלך תקופת בחירות, יש למנוע את זליגתם של פרטים אישיים של הבוחרים בפנקס הבוחרים למפלגות, לשימוש של טירגוט והטיית הדעת. יש לפקח כי המפלגות והחברות שהן מעסיקות, מדווחות על כל שימוש שהן עושות בפרטים אישיים של אזרחים ולוודא שהוא לא מנוגד ל”חוק הגנת הפרטיות”.

 

מכון זולת קורא למקבלי ההחלטות לאמץ את המתווה ופנה בעניין לראש הממשלה יאיר לפיד, השר לביטחון פנים עמר בר-לב, מפכ”ל המשטרה, יו”ר ועדת הבחירות המרכזית ויו”ר הרשות להגנת הפרטיות. 

מאמרים שפורסמו על נייר העמדה:

>> 7.9.2022 – “על המפכ”ל להבהיר לפקודיו: המשטרה אינה מליציה”  – מנכ”לית זולת עינת עובדיה, הארץ 

עוד בבחירות 2022:

>> רפורמות חקיקה לחיזוק הדמוקרטיה – הצעה לראשי מפלגות 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן