המונח “עוני מחזור” מתייחס לאי-יכולת כלכלית לרכוש מוצרי היגיינה עבור נערות ונשים לשימוש בימי הוסת של המחזור החודשי. מחירם של מוצרים אלה בישראל גבוה, גם בהשוואה למדינות מערביות אחרות. הדבר גורם לאפליה ולמצוקה בקרב נערות שתלויות בהוריהן ובמשאבים הכלכליים של משפחותיהן ומהווה נטל נוסף וקבוע על נשים בעוני, ששיעורן בקרב בוגרים עניים בישראל גבוה מזה של גברים.
עוני מחזור משבש את חיי היומיום של נערות ושל נשים שמצבן הכלכלי אינו מאפשר להן לרכוש מוצרי היגיינה לימי הוסת ותורם להעמקת פערים כלכליים, חברתיים ולפערי השכלה. הוא מוביל לשימוש בתחליפים מאולתרים למוצרי היגיינה תקניים ובטיחותיים ומסכן את בריאותן של המשתמשות בהם; מוביל להיעדרות תדירה מבתי הספר וממקומות עבודה; משבש פעילויות חיים נוספות; ופוגע בכבודן ובביטחונן של נשים. למרות חשיבותה של בעיה זו, ששורשיה באפליה מגדרית, והעובדה שהשלכותיה עלולות להיות ארוכות טווח, הנושא כמעט ולא נידון בישראל ונעדר מלוח המשימות של בית המחוקקים. זאת, בין היתר, משום הטאבו התרבותי והדתי לעסוק בנושא המחזור החודשי הנשי בפומבי.
לאור זאת, מכון זולת מציג בנייר זה הצעות אופרטיביות לתיקון המצב באמצעות חקיקה: לחייב את הרשויות המקומיות לספק חינם מוצרי היגיינה לזמן הוסת בכל מוסד חינוך רשמי לכיתות ו’ עד י”ב; לחייב גופים ציבוריים במדינת ישראל לספק באופן זמין ונגיש מוצרים אלה בתאי השירותים המופעלים על ידיהם; ולפטור באופן מלא מוצרי מחזור ממע”מ. כמו כן, ישנה חשיבות לעורר במקביל שיח ציבורי בנושא המושתק הזה כדי להסיר מעליו את הסטיגמה, לעורר מודעות למחירו בחייהן של נערות ונשים ולחזק את ההכרה בזכויותיהן.
