EN

דמוקרטיה לכאורה: מצב המשטר בישראל

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת הדוח המלא

>> לקריאת המסמך המקוצר

>> לקריאת חוות הדעת המייעצת מאת ד”ר תמיר מגל 

>> הצעות לתיקוני חקיקה לחיזוק ההגנות מפני סמכותנות, התשפ”ב-2022

בדוח שלפניכם נעשה דיון מעמיק ויסודי בשיטת המשטר בישראל. בשנים האחרונות חלקים משמעותיים בציבור בישראל ובעולם סברו כי ישנו איום ממשי על שלטון החוק בישראל ועל מוסדותיה הדמוקרטיים של המדינה כגון הכנסת, בתי המשפט והתקשורת.

דוח מכון זולת מראה כי מדינת ישראל מעולם לא הייתה מופת לדמוקרטיה ליברלית. כלומר, מודל המשטר שלה הוא מודל היברידי המשלב הן רכיבים דמוקרטיים והן רכיבים סמכותניים, כאשר בתקופות שונות המשטר נטה יותר לאחד מן הקצוות – הדמוקרטי או הסמכותני.

הפגמים במשטר בישראל והמתחים העמוקים המגולמים בו מלווים את המדינה מראשיתה. כדי להדגים זאת, הדוח דן גם במגמות הסמכותניות בעשורים הראשונים של המדינה, כאשר מפלגת מפא”י הייתה בשלטון. הדוח מראה שהמשבר הדמוקרטי בישראל לא החל רק בגלל ראש ממשלה זה או אחר אלא התפתח על רקע הנסיבות ההיסטוריות, הפוליטיות, החברתיות והכלכליות, המקומיות והבינלאומיות מאז הקמת המדינה. ההתמקדות של הדוח בתקופות השלטון של מפא”י ושל מפלגת הליכוד נובעת מהדמיון בין המגמות הסמכותניות שלהן ומכך שמדובר בתקופות שעיצבו את אופי המשטר בישראל.

גם מראשית המאה ה-21, בעת כהונותיהם כראשי ממשלה של בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט, ועד לבחירות במרס 2009 שבהן נבחר נתניהו בשנית לראשות הממשלה, התרחשו בישראל תהליכי התחזקות של הרכיבים הסמכותניים במשטר, שאותם מאזכר הדוח בקצרה. תהליכים אלו, אשר התעצמו על רקע האינתיפאדה השנייה, הושפעו במידה רבה מהשינויים שחלו במאזן הכוחות הפוליטיים בחברה בישראל לאחר רצח ראש הממשלה רבין. כך למשל, במקביל להעמקת מפעל ההתנחלויות בגדה המערבית והשליטה על העם הפלסטיני, התחזק בתוך ישראל שיח של שלילה ודה-לגיטימציה כלפי מערכת המשפט ושומרי הסף, מחנה השמאל ואזרחיה הערבים.

הדוח עוסק בהרחבה בתקופת כהונתו השנייה של נתניהו כראש ממשלה, שבמהלכה התגברו המגמות הסמכותניות והמרחב הדמוקרטי הצטמצם. כפי שמוסבר, כדי לבצר את שלטונו ואת שלטון מפלגת הליכוד, נתניהו ניצל רכיבים סמכותניים קיימים, וצעד בעקבותיהם של מפלגת מפא”י ורבים מקודמיו בתפקיד ראש הממשלה. נוסף על כך, הוא הוביל מהלכים חקיקתיים וציבוריים קיצוניים נוספים, ששברו את כללי המשחק בישראל. כך, בין היתר, הואצה החלשת מעמדם של חוקי היסוד; ננקטו צעדים שונים לצמצום סמכויות הכנסת ויכולתה לפקח על הרשות המבצעת באמצעות מהלכי חקיקה (כגון, צמצום תלות הממשלה באישור התקציב, הרחבת חוק ההסדרים, והערמת מגבלות על האפשרות להדחת ממשלה באמצעות הצבעת אי-אמון); ונעשו מהלכים לערעור מעמדם ועצמאותם של שומרי הסף שאמורים לאזן ולבלום את הרשות המבצעת, כדוגמת קמפיין “שלטון הפקידים”, קמפיין לפגיעה באמון הציבור ביועץ המשפטי לממשלה וברשות השופטת, החלשת עצמאות התקשורת ותפקודה, וצמצום התחרות הפוליטית באמצעות דה-לגיטימציה ומהלכים חקיקתיים לדחיקת הציבור הערבי והשמאל ונציגיהם אל מחוץ למגרש הפוליטי.

חלקו האחרון של הדוח כולל המלצות אופרטיביות להתמודדות עם סמכותנות. צוות ההיגוי של הדוח ניסח 15 הצעות שנועדו לעדכן ולחזק הוראות חוק קיימות כדי לחזק את יסודותיו הדמוקרטיים של המשטר, להתמודד עם יסודותיו הסמכותניים וכן כדי להיערך לסכנות שהתחדדו בשנים האחרונות. הצעות החוק לא יפתרו את כלל הבעיות של המשטר בישראל, אך אם יתקבלו הן עשויות לסייע בחיזוק ההגנות על זכויות האדם והאזרח ובמאבק לבלימת המגמות הסמכותניות, ולהטות את המשטר ההיברידי בישראל לכיוון הדמוקרטי.

מאמרים שפורסמו על הדוח:

>> 4.7.2022 – “הבחירות האלה הן הקרב האחרון על הדמוקרטיה” – נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ

>> 29.6.2022 – “עיגון ועדות הקבלה נועד במכוון נגד האזרחים הערבים, כהמשך למדיניות שננקטה מאז 1948”  – חברת ועדת ההיגוי ד”ר מהא כרכבי סבאח, הארץ

>> 27/6/2022   – “בישראל יש משטר היברידי” – נשיאת זולת זהבה גלאון, ג’רוזלם רפורט 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן