לקראת דיונים בנושא עקרון השוויון בוועדת החוקה של הכנסת, מכון זולת ניסח והגיש לוועדה הצעה לעגן את השוויון בחוק יסוד חדש.
על אף שבהכרזת העצמאות של מדינת ישראל צוינה מחויבותה של המדינה לעקרון השוויון, מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שהזכות לשוויון איננה מופיעה במפורש בחוקה או בחוקי היסוד שלה, שמהווים לטעמם של מרבית השופטים בבית המשפט העליון, הזרמים והחוקרים את חוקת המדינה. הדבר לא נובע מטעות או שכחה אלא מחוסר הסכמה פוליטית מתמשך, במיוחד בשלושה מוקדים קבועים של התנגשות עם עקרון השוויון (כפי שהוכר כאמור באמנות הבין-לאומיות ובחוקות ובחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות) המלווים את מדינת ישראל מאז הקמתה: היעדר הפרדה בין דת למדינה ובמיוחד במעמד האישי; שאלת מעמדם של כרבע מאזרחי המדינה שאינם יהודים לאור הגדרתה כיהודית; וכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכיבוש השטחים הפלסטינים שבהם מתגוררים מיליוני תושבים נעדרי זכות בחירה, שאינם נהנים מההגנות החוקתיות שמהן נהנים אזרחים ישראלים.
שלושה עשר חוקי היסוד שנחקקו עד כה אינם כוללים התייחסות לזכות לשוויון, למעט עקרון הבחירה השווה בחוק-יסוד: הכנסת. השמטת עקרון השוויון מחוקי היסוד אמנם אפשרה להגיע לפשרה שנדרשה לחקיקתם, אך פשרה זו פוגמת בשורש שיטת המשטר במדינת ישראל. יתרה מזו, סעיף שמירת הדינים שקיים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאפשר את כל הפגיעות בשוויון בחוקים שנחקקו לפני 1992, ובכלל זאת הסמכויות שהוקנו לבתי הדין הדתיים. פועל יוצא של סעיף זה הוא הותרת נשים ללא הגנה מלאה על זכויות האדם החוקתיות שלהן בענייני המעמד האישי.
מאחר שהזכות לשוויון היא מהחשובות שבזכויות האדם ומעמודי התווך ונשמת אפו של כל משטר דמוקרטי, אין די בהוספתה באמצעות תיקון של חוק יסוד קיים. מוצע לכונן פרק נוסף ונפרד בחוקה הישראלית שמתגבשת, בהתאם למעמדה החוקתי המרכזי של הזכות לשוויון במשטר דמוקרטי. חוק יסוד שיצליח לכייל את האיזון בין היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, במיוחד לאחר חקיקת חוק הלאום.
