EN

הצעת חוק יסוד: שוויון

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת ההצעה במלואה 

לקראת דיונים בנושא עקרון השוויון בוועדת החוקה של הכנסת, מכון זולת ניסח והגיש לוועדה הצעה לעגן את השוויון בחוק יסוד חדש.

על אף שבהכרזת העצמאות של מדינת ישראל צוינה מחויבותה של המדינה לעקרון השוויון, מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שהזכות לשוויון איננה מופיעה במפורש בחוקה או בחוקי היסוד שלה, שמהווים לטעמם של מרבית השופטים בבית המשפט העליון, הזרמים והחוקרים את חוקת המדינה. הדבר לא נובע מטעות או שכחה אלא מחוסר הסכמה פוליטית מתמשך, במיוחד בשלושה מוקדים קבועים של התנגשות עם עקרון השוויון (כפי שהוכר כאמור באמנות הבין-לאומיות ובחוקות ובחוקי היסוד של המדינות הדמוקרטיות) המלווים את מדינת ישראל מאז הקמתה: היעדר הפרדה בין דת למדינה ובמיוחד במעמד האישי; שאלת מעמדם של כרבע מאזרחי המדינה שאינם יהודים לאור הגדרתה כיהודית; וכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכיבוש השטחים הפלסטינים שבהם מתגוררים מיליוני תושבים נעדרי זכות בחירה, שאינם נהנים מההגנות החוקתיות שמהן נהנים אזרחים ישראלים.

שלושה עשר חוקי היסוד שנחקקו עד כה אינם כוללים התייחסות לזכות לשוויון, למעט עקרון הבחירה השווה בחוק-יסוד: הכנסת. השמטת עקרון השוויון מחוקי היסוד אמנם אפשרה להגיע לפשרה שנדרשה לחקיקתם, אך פשרה זו פוגמת בשורש שיטת המשטר במדינת ישראל. יתרה מזו, סעיף שמירת הדינים שקיים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאפשר את כל הפגיעות בשוויון בחוקים שנחקקו לפני 1992, ובכלל זאת הסמכויות שהוקנו לבתי הדין הדתיים. פועל יוצא של סעיף זה הוא הותרת נשים ללא הגנה מלאה על זכויות האדם החוקתיות שלהן בענייני המעמד האישי.

מאחר שהזכות לשוויון היא מהחשובות שבזכויות האדם ומעמודי התווך ונשמת אפו של כל משטר דמוקרטי, אין די בהוספתה באמצעות תיקון של חוק יסוד קיים. מוצע לכונן פרק נוסף ונפרד בחוקה הישראלית שמתגבשת, בהתאם למעמדה החוקתי המרכזי של הזכות לשוויון במשטר דמוקרטי. חוק יסוד שיצליח לכייל את האיזון בין היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, במיוחד לאחר חקיקת חוק הלאום.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן