EN

מאבק באלימות נגד נשים: תמיכה בחתימה של ישראל על אמנת איסטנבול

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה מוגש לקראת הדיון בממשלה בנוגע להצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול. מכון זולת מבקש במסמך זה לתמוך בהצטרפותה של ישראל לאמנה ולהביע הסתייגות עמוקה מהטיעונים שהועלו במכתבה של שרת הפנים שפורסם בתקשורת נגד ההצטרפות לאמנת איסטנבול, ולמנות את הנימוקים להסתייגויות אלו.

המלחמה בתופעת האלימות נגד נשים היא צו השעה. מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי בין השנים 2020-2016 נרצחו בישראל 122 נשים, 40 אחוז מהן בידי בן זוג או בן זוג לשעבר; בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל 20,326 תיקי חקירה בגין אלימות בין בני זוג, כאשר ב-87 אחוז מהתיקים הנפגעת היתה אישה; רק אחד מחמישה גברים שנגדם נפתח תיק במשטרה קיבל טיפול במרכז ייעודי וכ-60 אחוז מהגברים שנזקקו לטיפול לא קיבלו מענה. ההקשר הנכון לקריאת נתונים אלו הוא הקשר ההדוק שבין אלימות מינית ואלימות במשפחה לבין היעדר שוויון בין גברים ונשים – בגישה למשאבים במרחב הציבורי, בשוק העבודה ובבית. נכון להיום, מדינת ישראל אינה מצליחה לקדם מדיניות אחודה לצמצום האלימות המגדרית, ואינה מצליחה לתאם בין כלל הגורמים הנדרשים לשם קידום מדיניות שכזו. אמנת איסטנבול מציעה מסגרת, כלים ובסיס להשוואה לצורך קידום מדיניות, יישומה וניטורה באופן אפקטיבי.

להלן נבקש להציע טיעוני-נגד לטיעוניה של השרה שקד כפי שהובאו במכתבה, ולהראות כי החששות שהועלו בו אינם רק בלתי מבוססים מבחינה משפטית, אלא מבטאים עמדות בלתי ראויות, שמקומן לא יכירנו בעיצוב מדיניותה ארוכת הטווח של ישראל בנוגע למלחמה בתופעות האלימות נגד נשים.

>> לאתר הרשמי של אמנת איסטנבול

מאמרים שפורסמו על נייר העמדה:

>> 26.5.2022 – “במכתב של מכון זולת נכתב שהחשש של שקד מפני מנגנוני הפיקוח של מועצת אירופה אינו מבוסס” – בר פלג ונעה שפיגל, הארץ

>> 16.5.2022 – “איילת שקד, את מוזמנת לחזור למטבח” – נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ

מכתבים נוספים:

>> 8.9.2022 – מכתב לראש הממשלה יאיר לפיד: תמיכה בחתימה של מדינת ישראל על אמנת איסטנבול

>> 24.5.2022 – מכתב לשר המשפטים גדעון סער: תמיכה בחתימה של מדינת ישראל על אמנת איסטנבול

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן