EN

אכיפה בררנית: ביטול האיסור על הנפת דגל

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

>> הצעת חוק פקודת המשטרה. תיקון: ביטול איסור הנפת דגל הקבוע בהוראת סעיף 82 לפקודת המשטרה

נייר מדיניות זה נכתב בעקבות האירועים החמורים שקרו בהלווייתה של העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה, אירועים שמלבד היותם רגע של שפל מוסרי – האירו את הצורך בשינוי נקודתי בחוק.

אבו עאקלה, עיתונאית פלסטינית ברשת אל-ג’זירה, נהרגה ב-11 במאי 2022 מירי בעת שסיקרה עם צוות החדשות שלה עימותים וחילופי אש בין כוחות הביטחון הישראליים לחמושים פלסטינים במחנה הפליטים ג’נין. שאלת הגורם האחראי למותה עדיין שנויה במחלוקת וחקירות נפרדות לבירור נסיבות הריגתה נפתחו בצד הישראלי והפלסטיני. ביום שישי 13 במאי 2022 התקיים מסע ההלוויה שלה, מבית החולים סנט ג’וזף שבמזרח ירושלים לעבר מקום קבורתה בבית הקברות הר ציון שבעיר העתיקה. לאור מעמדה החשוב של אבו עאקלה כמי שסיקרה במשך שנים ארוכות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והיותה סמל לאומי פלסטיני, ובשל נסיבות מותה, אלפים ליוו את המסע, חלקם נופפו בדגלי פלסטין. מפרסומים בתקשורת של האירוע ההמוני עולה כי שוטרים ממחוז ירושלים של משטרת ישראל שנכחו באירוע פעלו לפזר את משתתפי ההלוויה בכוח, באמצעות אלות. השוטרים היכו אנשים ברגליהם, השתמשו בציוד לפיזור הפגנות ואף תקפו את נושאי הארון של אבו עאקלה עד שכמעט נפל אל הקרקע. עוד דווח כי שוטרים הגיעו לביתה ודרשו מבני משפחתה להוריד את דגלי פלסטין מהבית.

פרשת הפיזור האלים של הלווייתה של אבו עאקלה הפכה במהירות למדוברת ביותר בתקשורת בארץ ובעולם. מן החומרים שפורסמו עולה כי האלימות שהפעילה המשטרה במהלך מסע הלוויה קשורה בחלקה לעובדה שבאירוע הונפו דגלי פלסטין. התיעוד המצולם של האירוע חשף את הציבור בישראל ובעולם כולו לאופן האלים והמתסיס שבו משטרת ישראל פועלת כלפי פלסטינים במזרח ירושלים, תושבי שטח כבוש שסיפחה ישראל שאין להם אזרחות וזכויות לאומיות ואחרות. אך בנוסף לכך, המקרה העלה את השימוש הבררני שעושה משטרת ישראל בחוק היבש במטרה לאסור על הנפת הדגל הפלסטיני.

על פי סעיף 82 לפקודת המשטרה, אפשר למנוע הנפה של דגל אם הדבר נתפס כמפריע לשלום הציבור. בפועל, אכיפת החוק נעשית בעיקר במזרח ירושלים, בשכונות הפלסטיניות ובהפגנות ותוך פגיעה בזכויות אדם ובחופש המחאה, ועל כן יש למחוק אותו מספר החוקים של מדינת ישראל.

מאמרים שפורסמו על הדוח:

>> 30.5.2022 – “משטרת ירושלים מוחקת את הסכמי אוסלו” מאת חבר הוועד המנהל של זולת אילן רמון, וואלה (המאמר פורסם גם בשפה הערבית בכל-אלערב)

צילום: אורן זיו

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן