חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

אכיפה בררנית: ביטול האיסור על הנפת דגל

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

>> הצעת חוק פקודת המשטרה. תיקון: ביטול איסור הנפת דגל הקבוע בהוראת סעיף 82 לפקודת המשטרה

נייר מדיניות זה נכתב בעקבות האירועים החמורים שקרו בהלווייתה של העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה, אירועים שמלבד היותם רגע של שפל מוסרי – האירו את הצורך בשינוי נקודתי בחוק.

אבו עאקלה, עיתונאית פלסטינית ברשת אל-ג’זירה, נהרגה ב-11 במאי 2022 מירי בעת שסיקרה עם צוות החדשות שלה עימותים וחילופי אש בין כוחות הביטחון הישראליים לחמושים פלסטינים במחנה הפליטים ג’נין. שאלת הגורם האחראי למותה עדיין שנויה במחלוקת וחקירות נפרדות לבירור נסיבות הריגתה נפתחו בצד הישראלי והפלסטיני. ביום שישי 13 במאי 2022 התקיים מסע ההלוויה שלה, מבית החולים סנט ג’וזף שבמזרח ירושלים לעבר מקום קבורתה בבית הקברות הר ציון שבעיר העתיקה. לאור מעמדה החשוב של אבו עאקלה כמי שסיקרה במשך שנים ארוכות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והיותה סמל לאומי פלסטיני, ובשל נסיבות מותה, אלפים ליוו את המסע, חלקם נופפו בדגלי פלסטין. מפרסומים בתקשורת של האירוע ההמוני עולה כי שוטרים ממחוז ירושלים של משטרת ישראל שנכחו באירוע פעלו לפזר את משתתפי ההלוויה בכוח, באמצעות אלות. השוטרים היכו אנשים ברגליהם, השתמשו בציוד לפיזור הפגנות ואף תקפו את נושאי הארון של אבו עאקלה עד שכמעט נפל אל הקרקע. עוד דווח כי שוטרים הגיעו לביתה ודרשו מבני משפחתה להוריד את דגלי פלסטין מהבית.

פרשת הפיזור האלים של הלווייתה של אבו עאקלה הפכה במהירות למדוברת ביותר בתקשורת בארץ ובעולם. מן החומרים שפורסמו עולה כי האלימות שהפעילה המשטרה במהלך מסע הלוויה קשורה בחלקה לעובדה שבאירוע הונפו דגלי פלסטין. התיעוד המצולם של האירוע חשף את הציבור בישראל ובעולם כולו לאופן האלים והמתסיס שבו משטרת ישראל פועלת כלפי פלסטינים במזרח ירושלים, תושבי שטח כבוש שסיפחה ישראל שאין להם אזרחות וזכויות לאומיות ואחרות. אך בנוסף לכך, המקרה העלה את השימוש הבררני שעושה משטרת ישראל בחוק היבש במטרה לאסור על הנפת הדגל הפלסטיני.

על פי סעיף 82 לפקודת המשטרה, אפשר למנוע הנפה של דגל אם הדבר נתפס כמפריע לשלום הציבור. בפועל, אכיפת החוק נעשית בעיקר במזרח ירושלים, בשכונות הפלסטיניות ובהפגנות ותוך פגיעה בזכויות אדם ובחופש המחאה, ועל כן יש למחוק אותו מספר החוקים של מדינת ישראל.

מאמרים שפורסמו על נייר המדיניות:

>> 30.5.2022 – “משטרת ירושלים מוחקת את הסכמי אוסלו” מאת חבר הוועד המנהל של זולת אילן רמון, וואלה (המאמר פורסם גם בשפה הערבית בכל-אלערב)

צילום: אורן זיו

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן