EN

קליטת הפליטים מאוקראינה: מתווה הממשלה לא חוקי ולא מוסרי

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא מאת ד"ר טלי קריצמן-אמיר

נייר עמדה זה הוגש בידי זולת לוועדת הפנים של הכנסת, לצורך דיון מיוחד בנושא מדיניות הממשלה בסוגיית הפליטים מאוקראינה.

עמדת זולת היא כי המתווה המעודכן שפרסמה הממשלה, "מדיניות הכניסה לישראל לנתינים זרים מאוקראינה לאור המלחמה", אינו חוקי ואינו מוסרי. המתווה מפר את אמנת הפליטים שישראל חתומה עליה וחסרות בו התייחסויות לנושאים רבים וחשובים. עמדתנו מחולקת ל-7 נקודות:

1. לישראל יש חובה לקלוט מבקשי מקלט מאוקראינה ללא הגבלת של מכסות.
2. יש להימנע מיצירת חסמים בירוקרטיים בפני המבקשים להגיע אל ישראל מאוקראינה ולא להציב תנאי של קבלת אישור מראש בטרם ההגעה לישראל.
3. יש להימנע מלהחזיר פליטות ופליטים לאוקראינה עד יעבור זעם.
4. יש לנהוג בפליטים ברגישות, תוך שימת לב לשאלות מגדר, גיל, מצב בריאותי, ומוגבלות.
5. יש להימנע מלהחזיק פליטים בתנאי מעצר.
6. יש לאפשר לפליטים קיום בכבוד אנושי במהלך שהותם בישראל.
7. על ישראל לבטל את ההעדפה לפליטים שיש להם קרובי משפחה בישראל.

.
באשר לסעיף 4, יצויין כי מרבית מבקשי המקלט הם נשים וילדים. יש לוודא כי הנשים והילדים לא עברו תקיפות או ניצול בדרכם (ובכלל זה תקיפות וניצול מיני, אלימות במשפחה, ועוד). יש להעניק טיפול כנדרש במדינה וכן, לאפשר לפליטות לקיים מגע עם נשים אחרות. ככל שהדבר אפשרי יש להעדיף כי המגע של נשים מבקשות מקלט עם הרשויות יהיה עם נשים.

ילדים צריך שיהיו מטופלים בהתאם למחויבות ישראל לאמנה לזכויות הילד, ובכלל זאת לאור עקרון טובת הילד כעקרון מנחה מוביל. שאלת גירושם או השארתם בישראל צריכה להיות מונחית לפי עיקרון זה. בנוסף, ילדים צריכים לקבל גישה לפעילויות חינוכיות וגופניות תואמות גיל, מזון מותאם, טיפול רפואי התפתחותי ומניעתי הולם (חיסוני ילדים, טיפול בעיכובים התפתחותיים ועוד) וכן  תמיכה נפשית בהתאם לצורך. קטינים לא מלווים צריך שיהיו מטופלים על ידי רשויות הרווחה, תחת השגחת משמורן מתאים (אומנה או אימוץ, בהתאם לעניין). ככל שמדובר בילדים רכים, יש להימנע  ממסגרות חוץ ביתיות כדי לספק להם תנאי מחיה אופטימלים ולוודא יכולת התקשרות בטוחה למבוגרים. בהליכים משפטיים יש חובה למנות לקטינים לא מלווים אפוטרופוס לדין וייצוג משפטי.

אנשים עם מוגבלויות צריכים לקבל טיפול מותאם, ככל שניתן במסגרת הקהילה, כדי להבטיח נגישות מקסימאלית שלהם לכל תחומי החיים.

לקריאה נוספת:

>> 7.3.2022 – "לעולם לא עוד, זה רק כשמדובר ביהודים?" מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן